http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325heCopyright 2026 Honey Pie. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9433876<div align="right" dir="rtl">הוא צץ לי פתאום במסנג'ר בלי התראה מראש ככה סתם עם אותו ניק המכיל את שמו הפרטי, ואותה תמונה של אל הודי כלשהו וזה היה מאוד מוזר הייתי בטוח שהוא חסם אותי ממזמן. אז לחצתי, ונפתח חלון, והיו שם הרבה הודעות ישנות אחרונות שדיברנו מהמחשב הזה מלפני שנה ומשהו מלאות בחיוכים ולבבות אז כתבתי"היי" וקיבלתי "היי" עם חיוך גדול ובלי יותר מדי זמן חשיבה והתחלנו לדבר והלב שלי ירד לתחתונים תמיד תהיתי מה יקרה אם נתקל הייתי בטוח שזה יקרה במציאות לא במסנג'ר שלי דיברנו שעה ומשהו לדעתי בהתחלה לא רציתי להיות הילד הקטן, הקטנוני, ולהתעלם כי רציתי להגיד לעצמי שאני מעל זה, ואני יותר טוב מאיך שהוא התנהג אליי בעבר ובהתחלה זה היה מוזר, והיתה לי בחילה ואז זה עבר כי במהלך השיחה הבנתי כמה הוא רחוק ממני שנות אור אפילו נכון שלא הייתי עם מישהו מאז הפעם האחרונה שראיתי אותו, או אפילו התכתבתי איתו, או נפגעתי ממנו אבל השתנתי מאז ואפילו מבין השורות האילמות של המסנג'ר יכלתי לראות את כל הסדקים את כל הדברים שפעם הייתי עיוור אליהם מאהבה אליו אז דיברנו והיה נחמד בסופו של דבר לראות שזה אפשרי </div>Tue, 24 Jun 2008 01:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9433876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=9433876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9405761<div align="right" dir="rtl">יקירי, פחות מחודשיים. פחות מחודשיים ואני חוזרת לארץ לזמן בלתי ידוע, ואני מתחילה לפחד. אבל ממש לפחד. ראית כמה יפה לי כאן. אפילו שיניתי את התמונה לאיזה אגם שמצאתי לא רחוק מהבית. ובזמן שבהיתי לי באגם, והשתקפות היפה של העצים, עלה לי המשפט הזה שזרקת לי לפני כמה ימים. "את כבר התרגלת לשקט, את לא יכולה לחזור לתל אביב". אבל אתה מבין פוץ, אין לי ברירה. וכרגע, מה שנותר לי הוא להיות כל מה שאני לא רוצה להיות, כל מה שאני מפחדת להיות- כל מה שנותר לי הוא להפוך לקלישאה. המסלול הרגיל של מלצרות-פסיכומטרי-אוניברסיטה. המרדף הזה שאני כבר שנתיים מנסה לברוח ממנו. אתמול נפגשתי עם אותו מר בחורשהחליט לחזור. וישבנו ושתינו בירה אמריקאית מגעילה, וקישקשנו על מסעותיו בעולם, ועל המסעות המתוכננים. ואח"כ יצאנו לטיול בעיר (נו טוב, בקושי עיירה..) והירח היה מלא לגמרי וגדול. והבחור אמר לי "תראי איך שהירח גדול. את הטיול הבא שלנו ביחד נעשה שם". ואני ניסיתי להסביר לו שהירח רק נראה גדול במיוחד היום בגלל זיהום האוויר, ומזל שכבר יותר חמים עכשיו כי אפשר גם לנסוע באופניים ולחסוך אנרגיה. ובעודי הורסת עוד רגע שאמור להיות רו</div>Fri, 20 Jun 2008 09:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9405761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=9405761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9335698<div align="right" dir="rtl">[כל הלילה ניסיתי לחשוב מה להגיד לך בעקבות השיחה האחרונה. גם הפעם אני לא מצליחה לבטא את עצמי. אז הנה, משהו שיגרום לך לחשוב קצת] למה אתה כל כך עצובעכשיו זה כמעט חודשייםקשה לא להיות מודאג ממךלאהוב אותך שבעתייםאהבה בעולם מבולבל שכזהלא ברור בשביל מה יש את זהואם תרצה לדבר על זהתדע שאני כאןתתעורר זה בסדרגלגל את החלוםמה שיש זה אנחנואנחנו אוהבים אותךאתה לא מסוג האנשיםשנפתח בקלות ששמחאין לי שום בעיה עם זהשעכשיו אתה בורחאבל אם תחזור תזכור שאניתמיד נמצא במקום שלינמשיך מאיפה שהפסקנו עכשיולגלגל את החלוםתעורר זה בסדר</div>Mon, 09 Jun 2008 00:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9335698http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=9335698http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9306118<div align="right" dir="rtl">היאוש הרבה פחות נוח בקיץ,כי הכל פחות נוח בקיץ.קשה לי לנשום,שונא להזיע,רוצה להוקיע את כל הייאוש הזה החוצה. דכאון עונתי, תופעה מוכרתאצלי היא מגיעה שמתחיל להיות חם.שונא להזיע,ונמאס לי מהחמסיןשלא יעבור בחודשים הקרובים. הייתי רוצה שלגשיכסה את היאוש,שיסתיר את פצעי הבדידות.שלא אזיעואוכל ללבוש הרבה צעיפים יפים :) משורר אני לאבעיקר בחום הזה, שהראש לא עובדאז רק רציתי לומרשאני שונא את הקיץ.</div>Wed, 04 Jun 2008 11:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9306118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=9306118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9306055<div align="right" dir="rtl">בלי ששמתי לב, השלג נמס. ממש ככה, כמו שהוא התחיל- בבת אחת, הכל נעלם. כשלא קר ומושלג בחוץ, הייאוש נעשה יותר נוח. אני באמת רוצה לחזור? [לא, אבל הגיע הזמן להיות גדולה]</div>Wed, 04 Jun 2008 11:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9306055http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=9306055http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9188300<div align="right" dir="rtl">היום אחרי שחזרתי מעוד יום ארוך ומייגע בו ניסיתי להציל את העולם (או לפחות את הקהילה היהודית שלו), פתאום הבנתי שכבר המון זמן לא כתבתי. ועזוב שניה את הבלוג או היומן שלי. אני מדברת על לשבת כמו פעם, בגילגול הקודם, כמו בתיכון ופשוט לכתוב שירים. פתאום עברה לי מחשבה מזעזעת בראש, שכבר אין לי מחשבות עצמאיות משלי. שאפילו את המחשבה המזעזעת הזו בטח כבר שמעתי פעם. פתאום הבנתי שאני כבר שנים לא מצליחה לבטא את עצמי עם שורות מקוריות. ואיך יכול להיות ששלומי שבן, וג'ים מוריסון ואפילו (רחמנא לצלן!) שלמה ארצי קלע כמה שורות. איך יכול להיות שדני רובס מיצה את אהבת חיי (את סופה בכל אופן) בשיר אחד, די גרוע וקיטשי, ואני לא מצליחה לכתוב הייקו פשוט על התהפוכות בחיי? זה לא אני שאורז מזוודה ועוזב הוא ינשק לך את כל הכאב תגידי כי מזמן שכחתי מה זה רגש כמו שלימדת אותי but in her eyes you see nothing living is easy with eyes close תכף אני ארצה שתלכו מפה אבל אהובה כמו המים, נגע בחופים וחזר גבה אחת את מרימה, והגיטרה שוב שורטת but I had to cross many oceans to make a diffrence in a far away land ואני מנגן, והפסנ</div>Thu, 15 May 2008 07:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=9188300http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=9188300http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8750200<div align="right" dir="rtl">טוב לבד/ כבר שבוע אף אחד לא מתקשר אלי אם קשה לי? לא. לא בדרך כלל בכל אופן. אחרי הכל, אני בחורה עצמאית והכל. מתחרטת? לפעמים, אבל זו הייתה בחירה שלי. סוג של מבחן לראות אם אני יכולה לבד. להיות בלעדיו. ובלי חבר בכלליות.אתה שואל אם הצלחתי? נראה לי שכן. לעבור לבד לארץ הקרח שלי, לגור לבד, לארוז מזודה מתי שבא לי ולנסוע. כי אני, אני לא תלויה באף אחד. והחופש הזה מתאים לי. ואני בכלל לא צריכה אף אחד שיגיד לי שאני יפה. כי אני ממילא לא תמיד מאמינה לזה בעצמי, אז למה אני צריכה לשמוע מישהו אחר משקר לי? בודד? לפעמים. כששוב יש סופת שלגים בחוץ ואני תקועה בבית. כן, אתה צודק, אלו געגועים לחברה בכלליות ולאו דווקא לבחור. אולי הגיע הזמן שאני אקנה לי איזה דג (כי אסור להחזיק חיות אחרות בקומפלקס דירות שלי. אמריקאים מטופשים). סקס? כן, זכור לי איזה משהו כזה. אני זוכרת שזה עניין די נחמד. אחרי הבחור האחרון אומנם די התייאשתי מהמין הגברי, אבל נראה לי שאני אתם לכם צ'אנס נוסף. שוב אתה שואל אם קשה לי? אם אתה מתעקש אז לפעמים. מתי? למשל כשאני חוזרת מקניות עם אלפי שקיות וצריכה לסחוב הכל לבד לקומה שלישית בלי מעלית. וכשאנ</div>Tue, 04 Mar 2008 08:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8750200http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=8750200http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8675195<div align="right" dir="rtl">יקירי, ליום ההולדת קיבלתי חבילה מהארץ. בין מרקי אסם, פסק זמן וזוגות גרביים (כי אמא שלי בכל זאת פולניה)- היה גם את "ספר הכמיהה" של לאונרד כהן. השעה כאן עכשיו 00:53, והבנתי שהתגברתי עליו. רציתי לחלוק את זה איתך כי אתה תבין (ואולי זה גם יעזור לך). זהו זה/ לאונרד כהן (תרגם: קובי מידן) זהו זה אני לא הולך אחרייך אני עומד לנוח חצי שעה זהו זה אני לא שוקע על הזיכרון שלך אני לא מחטט בזה עוד אני עומד לפהק אני עומד להתמתח אני עומד להחדיר מסרגה דרך אפי ולשלוף את מוחי לא רוצה לאהוב אותך בשארית חיי רוצה שעורך ינשול מעורי שהמלחציים שלי ישחררו את שלך לא רוצה לחיות עם הלשון הזאת בחוץ ועוד שיר מלוכלך במקום אלת הבייסבול שלי זהו זה אני הולך לישון עכשיו, יקירתי אל תנסי לעצור אותי אני הולך לישון יהיו לי פנים חלקות ואני אזיל ריר אני אישן אם תאהבי אותי ואם לא זהו זה סדר עולמי חדש של קמטים וריח-פה רע זה לא עומד להיות כמו שזה היה לאכול אותך בעיניים עצומות לקוות שלא תקומי ותלכי מכאן זה עומד להיות משהו שונה משהו גרוע יותר משהו טיפשי יותר משהו כמו זה רק קצר יו</div>Thu, 21 Feb 2008 07:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8675195http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=8675195http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8479832<div align="right" dir="rtl">7 ק"ג יותר משנה שעברה חברה אחת שחסרה לי כשאני חושבת על איימי ווינהאוס 3 שערות לבנות חדשות (לפחות. בטח יש יותר, ואני פשוט חוששת לחפש) הקמט הזה שבמצח שמעמיק למדתילזייף (חיוכים, לא מה שאתה חושב) אומץ לנהוג במדינה זרה אומץ לנהוג בסופת שלגים אומץ להופיע לפני 2500 איש ציונות (?) מתחזקת ציניות (!) מוגברת אהוב ליבי שכבר שנה וחצי לא נמצא על אותה יבשת כמוני (כן כן, זה אתה!) אהוב אחר, שלמדתי לסלוח לו למדתי להרפות סקס חסר משמעות הכרה בעובדה שסקס חסר משמעות- לא משמעותי הכרה בעובדה שאני כבר לא בתיכון/בצבא/בשנת "אני רק מחפשת את עצמי עכשיו" הכרה בעובדה שאני לעולם לא אעבור את ה1.60 שלי הכרה בעובדה שאני עוד לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה- וזה בסדר! לחזור ל"משקל ישראל" שלי לעלות לקבר של שרון, ולהפסיק לשמוע איימי ווינהאוס לצבוע את השיער לצבע נורמלי. ולהסתפר באותה הזדמנות ללמוד להתאפר. כולל מייקאפ והכל. לחזור להיות אני אומץ לנהוג בתל אביב אומץ לחפש חניה בתל אביב אומץ לחזור ללמוד פסנתר לשמור על הציונות השמאלנית שלי להתענג על אנשים שמבינים ציניות להיות עם</div>Wed, 23 Jan 2008 07:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8479832http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=8479832http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8467150<div align="right" dir="rtl">סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם. אחרי שכותבים את המילה הזאת כמה פעמים ומסתכלים עליה שוב ושוב היא נראית מאוד מוזרה, לא מתחברת, סתמית משהו. וככה החיים שלי מרגישים לאחרונה - מוזרים, לא מתחברים וסתמיים משהו. המצב רוח שלי מזור, לא מחובר, וסתמי משהו. אני בכלל בחור די סתמי אפשר לומר, מוזר. ומאוד לא מחובר. סתם. באנגלית זה נשמע יותר טוב: purposelessly חסר מֵטָּרָה, תַּכְלִית או כַּוָּנָה plain פשוט, סתמי והילד הזה הוא אני אין לי חשק לכלום אין לי מצב רוח לכלום אין לי כוח לכלום ואין לי חשק, מצב רוח, או כוח לשנות את זה אני מגיע בבוקר לעבודה והכל מעצבן אותי אני חוזר בערב הביתה, מתעצל לעשות כל דבר שהוא לא לשבת מול הטלוויזיה ואחכ מתעצבן על עצמי על זה שהבית מבולגן ומלוכלך ועל זה שאני לא עושה כלום אני יוצא מדי פעם ונפגש עם חברים. אבל זה לא באמת כיף או מהנה ואין לי כוח להבין מה כן אני צריך להרשם לאוניברסיטה. או לפסיכומטרי, או שניהם. ואין לי כוח. או כוח להחליט. או כוח אפילו סתם להרשם אין לי כוח להיות סתם. כי אני פשוט סתם. סתם סוחב כל יום ביומו</div>Mon, 21 Jan 2008 11:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Honey Pie)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=434325&blogcode=8467150http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=434325&blog=8467150