<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אבירם שהרבני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=615981</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אבירם שהרבני. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אבירם שהרבני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=615981</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=615981&amp;blogcode=13562187</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נובמבר 2012
חוזר לעזה

עומד מולך, בחור חסון ושזוף, והלב מגביר פעימות,
מביט בך בעיניים ומפשיט את גבעותייך החלקות.
חוף הדקלים הבתול נראה בעיני כגן עדן,
מי הים הכחולים והגלים, מתנפצים ללא רסן.

עזבתי אותך בתקווה לראותך מתפתחת,
ולשוב אליך כשתהיי בשלה ומפותחת.
לחוש את גבעותייך ולטעום מפרותייך, 
להתפעל ממראך ולעצור נשימתי מיופייך. 

עשרים שנה כבר חלפו ועדיין חולפות בי מחשבות,
ובראשי עולים שוב אותם מראות ונזכר בקולות.
קול קורא לשוב אלייך ולגעת עוד פעם אחת לפחות,
ואני פוחד להתאכזב למולך, ואת דמעתי למחות.

השקט בדרום הופר, ואת עולה בלהבות,
אני עומד מולך ולא מאמין לחלום הבלהות.
לפני עשרים שנה היית יפה ומיוחדת,
ועכשיו את מוכה, עזובה ויש אומרים נכחדת. 

חושב על ימים של שלווה ושל שקט,
מתפלל וכותב לך ושם בכותל פתק.
מדמיין עולם אתך נקי מכל ארס,
ותקווה לחיים לצדך, ללא חורבן והרס.

לעולם לא תדעי איך פגעת ואכזבת, 
כל מה שביקשת ממני בעבר קיבלת.
טיפת כבודך האחרונה כבר יבשה,
וכל בן בליעל נכנס בך והפכת לפרוצה.

נכתב בעקבות מבצע &quot;עמוד ענן&quot; נובמבר 2012 
לאחר חזרה של 20 שנה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Nov 2012 14:38:00 +0200</pubDate><author>aviram19@zahav.net.il (אבירם שהרבני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=615981&amp;blogcode=13562187</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=615981&amp;blog=13562187</comments></item><item><title>המלחמה הגברית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=615981&amp;blogcode=10471532</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ינואר 2009
המלחמה הגברית 

עליתי על הטנק בדרך לעזה או לעזאזל,
נכנסתי עם הנשק האישי שלי פנימה,
יושב שם בתוך בטן הטנק, החמה והרכה,
מחכה להזדמנות לפרוץ החוצה.

כולי רועד מהתרגשות, כי זו הפעם הראשונה שלי,
בתוך בטן של טנק, מחכה להזדמנות שתבוא.
אם נצא מפה עם חיים חדשים או &lt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 Jan 2009 09:34:00 +0200</pubDate><author>aviram19@zahav.net.il (אבירם שהרבני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=615981&amp;blogcode=10471532</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=615981&amp;blog=10471532</comments></item></channel></rss>