http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557לשחרר את הקיטור מהמוח הקודח שלי.heCopyright 2026 Still a secret2. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15013103<div align="right" dir="rtl">אני לא בטוחה מה אני רוצה לכתוב. בשלב הזה אני פשוט שמחה שישרא עלה לי, ולא סתם עלה- הכל עלה תקין.אני לא מצליחה לפנטז עליו. זה סימן טוב, נכון?יש בי רייקנות.אני מרגישה עצובה ובודדה וכמה שזה באנאלי לומר את זה- ההפך, אני בדיוק בשיא שלי. הכל נהדר עם בעלי ומערכת היחסים שלנו נהדרת. הכל טוב בעבודה, ויש לי חברות שמקיפות אותי ואוהבות אותי. יש לי תוכניות ותכנונים לזמן הקרוב והרחוק... באמת שהכל טוב! אז למה אני חייבת להיות בבאסה?!בבאסה כי אני מתגעגעת לאיש שאני אפילו לא בטוחה יותר שאני רוצה.הגוף שלי רגיל לרמה מסויימתשל ריגוש ודורש אותה. ואין לי איך להשלים את הפער הזה.אני מכורה לתשומת לב, לפלרטוט, ללהרגישנחשקת ונערצת.זה כאילו גבר אחד, טוב ככל שיהיה לא מספיק לי.יש לי המון משקעים פסיכולוגיים מהעבר, מהמשפחה הסובייטית, מהילדות בפריפריה... צלקות שנשארו לי- חלקן על ידי אנשים רעים שרצו לפגוע, אבל רובן על ידי אנשים רצו בטובתי, חברים ומשפחה שפעלו מאהבה.אני עייפה כי אני מרגישה שאני צריכה להילחם רק בשביל לשמור על עצמי באותו לבל כמו הסביבה שלי.אין לי מה לכתוב, כי אני בדרך כלל מתארת סיטואציות, מצבים שקרו... ולא קרה</div>Thu, 27 Feb 2025 09:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15013103http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15013103http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15013019<div align="right" dir="rtl">שוב ישרא לא עולה לי... אבל אני ממשיכה להקליד. כי אני צריכה.משהו יודע מה נסגר? פעם עולה, 10 פעמים לא עולה... אוף!!!הטקסט לפניכם נכתב לאורך כמה חודש, לפעמים שורה ביום, לפעמים פסקה, אז סליחה מראש על הרכבת הרים!~~~הנדנדת רגשות הזו לאכייפיתליאני כבר בסדר יותר, לא סתם בסדר- אלא ממש לא מבינה למה אני צריכה את זה.אבל אני צריכה.אני מרגישה כל כך מפגרת שגם כעבור כל הזמן הזה אני עדיין נתפסת על כל מילה שלו. עדיין מרגישה.אני הרי לא מאוהבת.אז למה?אחרי כל השנים האלה של רכבת הרים רגשית, הייתי מצפה שדברים יהיו פשוטים יותר.זה כולה סקס, סקס אמור להיות פשוט.~~טוב דילא יתכן שאחרי כמה? 3 שנות קשר?אני עדיין כל כך נסערת בגלל כל שטותאחרי אין ספור הבטחות של בקרוב בקרוב, שלחתי לו הודעה שביוםראשון אני יוצאת. שידע.ונחשו מה? נכון. הוא אפילו לא טרח לענות.וי כחול, אין תגובה.איך הגעתי למצב שבגיל 35, בהיותי אישה נשואה, אני צריכה לקושש סקס?אני מתוסכלת וממורמרתלא טוב לילא רוצה להרגיש ככהאני כבר לא אמורה להיות במקום הזהדי!!!אני כבר הרגשתי בשלה לחתוך את הקשר הזהלמה למה למה אני כל כך פתטית?!אני עצובהיש לי תקופה חיובית עם בעלי</div>Thu, 05 Dec 2024 11:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15013019http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15013019http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012958<div align="right" dir="rtl">יאיחשבתי שהפעם בטוח ישרא מת סופית... האתר פשוט לא עלה לי!אבל מזל שהמשכתי לנסות.כזו אני, מכורה קשות!~~אני מתחילה להתפכח?אולי הייתי צריכה את ה3פעמים ששכבנו ברצף כדי fuck him out of my system?בארורר שיש לי עדיין רגשות, והוא מככב בכל הפנטזיות שלי, וכשאנישוכבת עם בעלי אני חושבת עליו...אבל.קשה לי להתעלם מדברים שבעבר העלמתי מהם עין.קשה לי להתעלם מהנשיםהאחרות שסובבותאותו. לא יודעת מה קורה שם בפועל, אם בכלל.יודעת שהכל בגדר שמועות. לא נוטה להיות חלק מזה.אבל ראיתי במו עיני הודעה מפלרטט שהוא קיבל ממשהישעובדת פה איתנו. ויכול להיות שהם סתם חברים טובים... אבל.וקשה לי יותר ויותר לקבל את האופן בו הוא מנהל את החיים שלו. אני יודעת שזה רק סקס ולא חתונה קתולית, אבל זה קיצון שמרגיש לי לא בריא ומפריע לי.בעקבות הסעיף הקודם הוא גם נראה לי מוזנח יותר לאחרונה, ברמה שפעם אחרונה שנפגשנו הסתכלתי עליו בגועלקל. אם לא הייתי יודעת, הייתי חושבת שהוא הומלס מדרום תל אביב ולא איש משכיל ומנהל בכיר.לפחות הוא היגייני, מאוד.אחרת בעצם לא היה בלוג.....ובמקביל אני במקום כל כך הרבה יותר חיובי עם בעלי, אני מרגישה את השיפור. את המאמ</div>Tue, 15 Oct 2024 12:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012958http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012958http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012895<div align="right" dir="rtl">שבוע שעבר ניסינו לקבוע כמה פעמים, אמרנו ננסה קונספט חדש- במקום להיפגשבלילה בשעות לא שעות, ניפגש ישר אחרי עבודה. אין על אור יום! ככה זה נוח יותר, שנינו יכולים לצאת מוקדם יותר- להיפגש אצלו, ואז אני יכולה לחזור הביתה בשעה שבה אני חוזרת כשאני נשארת במשרד עד מאוחר, זה משאיר לי ערב פנוי לאימונים/בישולים/וואטאבר הניסיון הראשון שלנו לא צלח, בגלל בלתם שלו, אבל למזלי באותו השבוע חמותי התנדבה לבלות אחר הצהרייםעם הילדה, אז זכיתי ליום חסד נוסף. הוא אמר שיצא מהעבודה ב15גג 15 וחצי אמר שיגיד מראש כשהואיוצא, ואני אצטרף. כי אני גמישה לחלוטין בשעת יציאה. בפנטזיות שלי הכל נראה שונה... ברור שהוא התעכב, ב16:00 הוא כתב שעוד מעט מסיים אבל שאני אצא לכיוון, שהמפתח מתחת לשטיחון. להיעלב זו בחירה, ולא קרה שום דבר שהיה אמור להעליב אותי או לפגוע בי. אבל המכלול של הכל+ יום טעון בעבודה הביאו אותי לנקודת שיא בלי חשק בכלל. הגעתי לדירה שלו, והיא פשוט מסריחה. היא ענקית, תקרה סופר גבוה, פוטנציאל מטורף! אבל היא מוזנחת, מלאה ברהיטים ישנים של בעל הבית מעורבבים ברהיטים שהוא העביר מהדירה הקודמת... והכל אפוף ב</div>Thu, 25 Jul 2024 14:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012849<div align="right" dir="rtl">שקיימנו והגיענולזמן הזה.10זה כל כך מעט, במיוחד ביחס לדרך הכל כך ארוכה שעברנו.רציתי להתחיל את הפוסט בוייב האופטימי שאופף אותי, ושוב אני נשאבת למלנכוליה.עברו עלי כמה שבועות קשים כולל מריבה נוספת עם בעלי על נושא הסקס.אני לא מבינה את זה! השלמתי עם העובדה שאין לו צרכים פיזיולוגיים, אבל למה לזלזל בשלי?כמו שאמרה לילי אלן לפני- its not fair and i think you'rereally meanעל פניו, כשהתסכול בבית עולה זה רק אמור לדחוף אותי חזק יותר לכיוון השני.. אבל אני כל כך פוחדת להתאכזב, כל כך פוחדת לפתח ציפיות רק בשביל לקבל שוב ברקס מצידו.. אז אני כבר לא יוזמת.שבוע שעבר כן לקחתי יוזמה ועדכנתי אותו באחד הימים שאני יוצאת. וכלום. כלום.מרוב תסכול ביטלתי את היציאה. כי באותו יום בבוקר כשהוא היה צריך ממני משהו הוא מצא את הזמן וראה את ההודעות ממני יפה מאוד.רק בבוקר למחרת התעוררתי להודעות ממנו. נראה שציפה שפשוט אגיע אליו.</di</div>Mon, 17 Jun 2024 10:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012816<div align="right" dir="rtl">פוסט אחרי פוסט?<div style="tw-border-spacing-x: 0; tw-border-spacing-y: 0; tw-translate-x: 0; tw-translate-y: 0; tw-rotate: 0; tw-skew-x: 0; tw-skew-y: 0; tw-scale-x: 1; tw-scale-y: 1; tw-pan-x: ; tw-pan-y: ; tw-pinch-zoom: ; tw-scroll-snap-strictness: proximity; tw-gradient-from-position: ; tw-gradient-via-position: ; tw-gradient-to-position: ; tw-ordinal: ; tw-slashed-zero: ; tw-numeric-figure: ; tw-numeric-spacing: ; tw-numeric-fraction: ; tw-ring-inset: ; tw-ring-offset-width: 0px; tw-ring-offset-color: #fff; tw-ring-color: rgb(59 130 246 / 0.5); tw-ring-offset-shadow: 0 0 #0000; tw-ring-shadow: 0 0 #0000; tw-shadow: 0 0 #0000; tw-shadow-colored: 0 0 #0000; tw-blur: ; tw-brightness: ; tw-contrast: ; tw-grayscale: ; tw-hue-rotate: ; tw-invert: ; tw-saturate: ; tw-sepia: ; twshadow: ; tw-back-blur: ; tw-back-brightness: ; tw-back-contrast: ; tw-back-grayscale: ; tw-back-hue-rotate: ; tw-back-invert: ; tw-back-opacity: ; tw-back-satura</div>Tue, 21 May 2024 08:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012816http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012797<div align="right" dir="rtl">תכננתי לפתוח את הפוסט בבוקר טובבבבבב!אבל אז חזרתי אחורה לבדוק באיזה מספר אני, וראיתי שמספר 7 היה באוגוסט. פאקינג אוגוסט.8 זה כמות הפעמים ששכבנו במעל ל3שנים של "קשר"אז באסה לי.אבל אתמול היה נהדר!כמה נהדר? חזרתי בסוף שבוע מחופשה בחו"ל, ממתינים לי 380 מיילים! 3-8-0! הולי פאקינג שיט! ובמקום לעבור עכשיו על הדברים ולנסות לצמצם פערים אני יושבת ומקלידה על הסקס המעולה שהיה לי אתמול.אתמול הייתי על הפנים, הגעתי גמורה לעבודה, המוח לא עבדבכלל... יצאתי לסיבוב להתרענן מחוץ למשרד בתקווה שזה יאפס אותי ונתקלתי בו. אפילו לא היה לי כוח לפלרטט... סתם החלפנו שלום שלום וחזרתי למשרד להתארגן הביתה, כי הבנתי שאבוד לי. אם אני לא הולכת לישון לשעתיים-שלוש אני לא אצליח לתפקד.בדרך הביתה קיבלתי הודעה ממנו שחלם בסופששאני יושבת על הפנים שלורוצה להגשים את החלום?כןמתי?היוםאני לא מופתעת... רגע קפיצה אחורה לפוסט האחרון שכתבתי- עברו 3 שבועות, אנחנו בשבוע השני של מאי.היינו בשלים לזה כבר כמעט חודש, הכל שאלה של טיימינג.כמובן שיציאה שלי מהבית גררה מריבה עם בעלי... כאילו די. די! כולה יצאתי מהבית. אני מרגישה כמו אסירה בכלא. אמרתי</div>Mon, 06 May 2024 09:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012797http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012763<div align="right" dir="rtl">חיחינעים לי!אני מתה על זה שהוא כמו חתול, נהיה מיוחם באביב.זה התחיל מליטופים קטנים פה ושם, הנגיעות הקטנות בינינו חזרו, אלו שהיו כל כך חסרות לי...לאט לאט זה הפך לחצוף יותר, פחות מתנצל. זה כבר לא רק "אופס עברתי לידך אז השתפתי עלייך"המגע מכוון, נעים, משאיר טעם של עודבשבוע שעבר הייתה לנו שיחה מהממת! במשרד שלו!אני לא מעיזה להגיע למשרד שלו סתם ככה.במחלקה שלי תמיד יש טיילת של אנשים, והוא חלק אינטגרלי מהנוף. אבל אני לא שכחתי אצלו כלום, ורק מהפחדמה-walk of shame שאני אצטרך לעשות ביציאה אני אפילו לא מתקרבת לקומה שלו.אבל חברה גררה אותי לשם לפגישה, ואז השאירה אותי לבד במשרד שלו! (כפרה עליה, אני צריכה לקנות לה קפה או משהו)אז נשארנו בעל כורחנו לבד, במשרד שלו.. אני לא זזתי מהפינת ישיבה, הוא לא זז מהשולחן.בעיקר כי לא ידענו מתי החברה תחזור/מישהו אחר יתפרץ...אז אפס מגע פיזי.אבל הדיבור.. ואו!!!על מה רק לא דיברנו!זה התחיל משיחתחולין.. איך בבית? משהו חדש? אה כלום לא השתנה? אז מה עדיין אין סקס? ואז שאל אם הייתי עם מישהו אחר בתקופה הזו, בכל זאת עבר מלא זמן מאז ששכבנו בפעם האחרונה...אז סיפרתי לו שהוא הגבר היחי</div>Sun, 14 Apr 2024 13:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012752<div align="right" dir="rtl">כל המבוגרים מרגישים ככה?שהעולם מסתובב מהר מדי, שהעומס גדול מדי, שהבחירות גורליות מדי?אני לא בטוחה שאני בנויה לזה, אני כולה ילדה. אי שם עמוק בפנים, מה לי ולסוגיות של מבוגרים?הקריירה שלי שוב בלופ מטורף. אני שוב מועמדת לקידום... ושוב אני בכלל לא בטוחה שאני מעוניינת בו, ומנגד אני מבינה שאם אני לא אקבל אותו אני לא אצליח להמשיך לעבוד כאן.ואולי אני באמת לא צריכה לעבוד כאן?אני לא שואפת לנהל. אני לא שואפת להיות בכירה.אני אוהבת את הכיסא שלי, את השקט שלי, את העשייה שלי..והשקט כל כך חסר לי עכשיו.הוא מתערבב לי גם ברגשי אישי וגם במקצועי ואני לא יודעת איפה עוברים הגבולות האישיים שלי, אני לא יודעת לקבל החלטות לגביו.אני משכנעת את עצמי שעבר. די. עבר יותר מדי זמן מאז שקרה בינינומשהו אז חלאס. הגיע הזמן לשחרר את הפרפרים ולוותר על הפנטזיות...אבל אז, אחרי שלא התראנו מעל שבוע כי הוא היה בחו"ל, אני נכנסת למשרד שלי בשביל לגלות אותו יושב בכיסא שלי עם החיוך הרחב שלו, חיבוק חברי של "איזה כיף שחזרת מחו"ל" שגולש לנשיקה שהייתה כל כך חסרה לשנינו. התגובה הפיזית שלו כלפיי כל כך מדליקה אותי. הבעיה שזה הדדי, זה לא רק כמה</div>Sun, 07 Apr 2024 10:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012711<div align="right" dir="rtl">כל עוד אנחנו עובדים ביחד שום דבר לא ישתנה והכל עדיין פתוח.אל תכתוב לי שאני מוזמנת לשבת לך על הפנים, בשום הקשר, אם אתה לא באמת מתכוון לזה.כי אמנם אני מחלימה. אני במקום כל כך הרבה יותר טוב בריא והגיוני... עדיין התקווה הקטנה קיימת, שאולי עוד יקרה משהוהכל בראש. אנחנו הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.ואני לא מצליחה לייצר לעצמי סיפור חיובי.קשה לייצר מנטרות כשאת בדיסוננסקוגניטיבי.כי אני יודעת מה נכון, מה טוב לי לטווח הארוך, אני יודעת איפה הבית ואיפה נמצא הלב שלי.אבל אני גם יודעת מה אני רוצה, מה עושה לי פרפרים בבטן, מה מרגש אותי. מה עושה לי נעים וגורם לי להרגיש חייה.ושני המסלולים האלו מתנגשים אצלי, מפריעים לי לבנות מסלול אחד ישר.אני יודעת שאני מחלימה כי אני רואה דברים בצורה הרבה יותר מפוכחת. אני ספגתי ממנו כל כך הרבה התנהגות שלילית שמעולם לא הייתי סופגת מאף אחד אחר כי הייתי כל כך עסוקה בלרצות את הדבר הזה, לספר לעצמי שבסוף זה יקרה, במקום רגע לעצור ולהבין שהדרך ממש מעוותת.ואני כבר לא נעולה על המטרה.מעניין מתי הוא אם בכלל הוא יהפוך ללא רלוונטי.</div>Thu, 07 Mar 2024 14:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Still a secret2)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865557&blogcode=15012711http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865557&blog=15012711