בטירונות, לא היה לי רגע פנוי אחד לנוח, הטירונות כבר הסתיימה לה לא מכבר, ואני מרגיש ריקנות. מרגיש כאילו בצבא אני דופק שעון, ומחוצה לו אני לא מוצא מה לעשות... אתמול כמו בימי שישי קודמים רבים ואחרים יצאנו לבית קפה. דיברנו בעיקר על צבא, וגם כשלא דיברנו על צבא, היה משעמם. אחרי זה חזרתי הביתה, חיפשתי שעתיים שלמות משהו שיעסיק אותי, עד שלבסוף נרדמתי בגלל עייפות ושעמום.
קשה לי לומר שחיי היו כה מלאים בצבע ותוכן לפני שהגעתי לצבא, אבל אני חש שגם ממה שהיה מקודם לא נשאר לי מאומה.