הדמיון הוא המפתח למילים שלי. השאר צבוע בעזרת קצת מדע בדיוני.

בס"ד

פרק
תשע-עשרה:

הייתה זו שעת לילה מאוחרת,אנה נרדמה בסלון.

"הצלחתי לפרוץ..שש.."אמר לפתע אחד משני גברים רעולי פנים.

"תלכו מכאן.."מליסה ירדה בכותנת לילה,ילדה קטנה ואמיצה.

"תהיי ילדה טובה ותחזרי למיטה מליסה.."אמר אחד האנשים שהכיר אותה וכמעט שצרח,אנה התעוררה וזחלה בשקט לכיוון המטבח,היא לקחה משם סכין.

"תלכו מכאן..תלכו.."צעקה מליסה והם התקרבו אליה.

"אל תגעו בבת שלי.."אמרה אנה ודקרה אחד מהם ברגלו איננה מזהה אותו בגלל פניו שהיו מכוסות בכובע גרב שחור,

זה היה גיסה שלא ידע בהתחלה היכן הוא.

"כלבה.."אמר החבר שלו ומיהר להכות אותה ברכתה עם האקדח ולירות בכתפה,הירייה נשמעה באזור, השכנים
מיהרו להזעיק משטרה ואמבולנס..אולי מישהו נפצע?

"בוא נברח.."אמר זה שהתחיל לדמם וחברו ירה שוב באנה,מוודא שהיא לא חיה,

הם מיהרו לברוח ברגע ששמעו את סירנות המשטרה.

"הלו,זה דחוף?"ענה פביאן לשיחה ממספר לא מזוהה.

"זאת אשתך,הייתה פריצה לבית שלכם והיא..מחוסרת הכרה."אמר השוטר שהגיע למקום.

"מה?ו..מה עם הבת שלי?היא בסדר?"שאל בהיסטריה ומיהר להתלבש.

"מליסה בסדר..היא רק בהלם.."אמר השוטר שהביט על הילדה שישבה על המדרגות ובכתה, היא הייתה עדה לרצח של אימא שלה,אך קטנה מידי להעיד בבית המשפט.

"אני מגיע.."אמר פביאן וניתק את השיחה.

"תגיעי מחר למשרד..נדבר."אמר ויצא מהחדר במהירות.

"מליסה!"הוא אמר ברגע שנכנס,ניזהר לא למרוח את הדם שהוביל לדלת.

"אבא,אבא..שני אנשים הכו והרגו את אימא.."אמרה מליסה שצפתה בהם הורגים אותה.

"הם גנבו משהו?"שאל פביאן וחיבק את מליסה,עיניו הביטו אל השוטר שבדק את הבית.

"לא,אשתך הייתה מספיק אמיצה לפצוע אותם..הדם על הרצפה זה הדם של אחד מהם" אמר השוטר, פביאן ידע שאם אחד מהם צולע הם לא יוכלו להתרחק יותר מידי.

"אני הולך לבדוק את החצר.."אמר פביאן ויצא, הוא עקב אחר העקבות והן הובילו לשיחים, שם הוא שמע אותם, האחד מנסה לרגיע את חברו שסבל מכאב הפציעה ברגלו.

"אתה מעכב אותנו..אולי אני אגמול אותך מיסורייך?"שאל זה שגם ירה באנה.

"חתיכת חמור פשוט תקשור לי משהו שיעצור את הדם.."אמר אותו אחד שסבל מכאב.

"אתה רוצה להרוג את חבר שלך כמו שהרגת את אותה גברת?"שאל פביאן בלחש.

"כן,אני מצטער אחי.."אמר אותו אחד וכיוון את האקדח לחבר שלו, אך המזל לא העיר לו פנים, הוא גמר את הכדורים על אנה ושכיוון על חברו פביאן ירה עליו.

"פספסת.."אמר אותו בחור שחשב שהוא חכם וכיוון את הנשק על פביאן,

אך לפתע שאר השוטרים הגיעו לכיוונו וכיוונו עליו את הרובה.

"זרוק את האקדח!"אמר אחד השוטרים,הבחור השליך את האקדח.

"תבעט אותו אליי ותשב על הרצפה עם ידיים מאחורי הגב!"אמר והבחור עשה כדבריו.

"יש לך את הזכות לשמור על שתיקה,כל מה שתגיד ישמש נגדך בבית המשפט!"אמר השוטר ושם לו אזיקים על הידיים.

"על מה בדיוק אתה עוצר אותי?"שאל הבחור.

"זה לא אני,זה האדם שרצחת את אישתו!"אמר השוטר.

"מה?מי זה בכלל האיש הזה?"שאל הבחור,פביאן עמד מולו.

"אני,הייתי הורג אותך אבל אתה תלך לצינוק ותמות בייסורים!"אמר פביאן.

"אל תיתן לי ללכת לשם דמיאן.."אמר אותו בחור לחברו העונה לשם דמיאן.

"מצטער אנדרס..אני לא רוצה להיות שותף לשטויות שלך.." אמר דמיאן והתפתל מכאבים.

"חתיכת מניאק אתה בזה בדיוק כמוני.."אמר אנדרס.

"לא,פביאן הוא אחי..אני לא ידעתי על קיום המשפחה שלו עד עכשיו.."אמר דמיאן.

"יא בן זונה.."אמר אנדרס והשוטרים לקחו אותו והכניסוהו לאוטו.

"דמיאן
בוא..אני אקח אותך לקבל טיפול רפואי.."אמר פביאן והושיט לו יד.

"אני מצטער על מה שקרה לאנה..גיסתי.."אמר דמיאן ונאנח.

"זאת לא אשמתך..רק תבטיח לי שתעיד נגדו.."אמר פביאן שרצה שאנדרס יירקב בכלא.

"אעשה למענך הכל אחי,אני חב לך את חיי.."אמר דמיאן שהרגיש רע על מה שקרה לגיסתו.

"אני רוצה שתסיים את התואר שלך בקרימינולוגיה דמי.."אמר פביאן ודמיאן הנהן.

תודה ליס על החתימה,קישור ברשימות.

פרק שמונה עשרה:
"השוטר פביאן רב פקד לופיטו אמר שתכנס אליו" אמרה הפקידה שפביאן נכנס למשרד.
"או.קיי,תודה" אמר פביאן ונכנס אליו במהירות,מקווה שאיננו הולך לקבל פיטורין.
"שב בבקשה,יש לי משהו חשוב להגיד לך.."אמר הרב פקד.
"סבס..אם אתה הולך לפטר פשוט תגיד.."אמר פביאן ושילב את ידיו על חזהו.
"אני לא הולך לפטר אותך..אני דווקא הולך לקדם אותך..לפקד.."אמר הרב פקד וקרץ לו.
"אה,באמת..תודה אחי אני שמח לשמוע!"אמר פביאן בחיוך והתיישב.
"מצוין,אתה הולך לקבל את המשרד לידי ותסדר לך מזכירה.."אמר וקרץ לו.
"אני יכול לראיין כמה בנות ולזמן את מי שתיראה לי?"שאל פביאן והרב פקד הנהן.
"או.קיי אז תבקש מהמזכירה שלך לזמן לי בנות..אני אלך למשרד שלי טוב?"אמר פביאן.
"טוב,מיד אדבר איתה שתשלח לך מועמדות.."אמר הרב פקד בחיוך ואמר זאת למזכירתו.

ליד המשרד של פביאן התרכזו שישה בנות,
 בעלת שיער חום, בעלת שיער שחור,בעלת שיער ג'ינג'י,
בעלת שיער בלונד אגוז,בעלת שיער בלונד דבש ובעלת שיער בלונד זהוב.
"תמלאו את השאלונים האלה ומי שתסיים תכנס.."אמרה המזכירה של הרב פקד.
"טוב,אני סיימתי.."קפצה אחת הבנות בעלת השיער הג'ינג'י.
"או.קיי,קחי את הטופס שמילאת ואת קורות החיים שלך וכנסי למשרד השני מימין."אמרה המזכירה,הבחורה עשתה כדבריה ונכנסה למשרד, פביאן בחן אותה, היא לבשה מכנס ארוך וחולצה מכופתרת לא משאירה שום סימן לדמיון.
"את ברברה,נשואה ואם לחמישה?"שאל אחרי שהביט בקורות החיים שלה.
"כן,יש לי ניסיון רב גם בזיהוי אנשים לפי קלסתרון.."הוסיפה ושלחה לו חיוך.
"מצטער..אבל לא חושב שאני מחפש משהו כזה,יש לך ניסיון במשרד?"שאל והיא הנידה את ראשה לשלילה.
"אז מצטער.."אמר והצביע לה על הדלת, היא קמה ויצאה מהדלת.
"הבחורה הבאה בבקשה..ומרתה תעשי לי טובה..מי שנשואה או גרושה אל תכניסי לי.."אמר וניתק את השיחה.
"רק מי שהלכה הייתה נשואה.."אמרה מרתה והכניסה את הבחורה הבאה,נטליה.
"נטליה,יש לך ניסיון במשרד?"שאל והיא הנידה את ראשה לשלילה.
"טוב,מצטער..החוצה.."אמר,הבחורה יצאה ואחריה נכנסה רומינה,אחריה אריאנה ואחריה מירנדה,

שלושתן רווקות אבל חסרות ניסיון.
"טוב,יש עוד מישהי?"שאל פביאן ולמשרד נכנסה בחורה מדהימה ביופייה,
שיערה היה בלונד זהוב ועיניה היו נראות כאילו צבע האוקיינוס השתקף בהן.
"פאולה,יש לך ניסיון במשרד?"שאל והיא הנהנה בראשה בחיוך חושף שיניים לבנות.
"או.קיי,וניסיון עם גבר?"שאל והיא הנידה את ראשה לשלילה.
"איך זה שלא..בחורה יפה כמוך.."אמר לה והיא חייכה.
"אני מחכה לאחד.."אמרה ושלחה לו חצי חיוך,הוא התקרב אליה,
"תפסיקי לחכות לו.."אמר ומשך אותה אליו, סוחף אותה לסקס סוער,
בהתחלה ממש כאב לה,אחר-כך היא לא רצתה שהוא יפסיק.

"תקשיבי,אני רוצה שתלכי לצבוע את שיערך לגוונים בצבעי הקשת" אמר פביאן.
"חשבתי שהסקס היה הרגע שבו התקבלתי.."אמרה לו ושלחה לו שוב חיוך.
"כן,אבל תעשי את מה שאמרתי..ותלכי למלון הזה..אבוא לשם בלילה" אמר והיא הנהנה.
"היי פבי.."ענתה אנה לשיחת הטלפון מפביאן.
"היי מותק,יש לי היום משמרת לילה עד מאוחר.."אמר לה והשתיק את מי ששכבה לצידו.
"או.קיי,אז לא לחכות לך?"שאלה למרות שידעה את התשובה.
"לא,אל תחכי לי..אחזור בבוקר.."אמר וניתק את השיחה.
"טוב,אלך לישון לבדי.."מלמלה לעצמה והלכה למיטתה,
איננה יודעת שפביאן לא נמצא במשמרת לילה אלא במיטתה של מישהי אחרת,
לא אחרת מאשר המזכירה שעובדת יחד איתו במשטרה.
"מתי תעזוב את אשתך למעני?"היא שאלה וירדה לו.
"זה לא יקרה פאולה,אני אוהב את אשתי.."אמר והמשיך להכניס ולהוציא.
"אז אני רק המאהבת שלך?זה מה שזה?"אמרה ושאלה למרות שידעה.
"כן,ידעת את זה מההתחלה.."אמר והביט בה בעיניו.
"אני רוצה אותך ליותר מיזה."אמרה,אך הוא התעלם מדבריה.
"כרגע זה בלתי אפשרי.."אמר,איננו רוצה להיות ביגמיסט.

תודה ליס על החתימה,קישור ברשימות.

פרק שבע-עשרה:

"מיס..אני אוהבת אותך.."אמרה לוסי,דמעות בעיניה.

"את מדממת לו.."אמר ונגע בגופה,מנסה להבין מאיפה הדם.

"זה לא הדם שלי מיס.."אמרה לו,הוא מיהר להרים אותה לדירתה,

הוא הזמין רופא שיבוא ויבדוק אותה,הרופא הגיע והתחיל לבדוק אותה.

"היא הייתה בהריון..אתה יודע?"ספק אמר ספק שאל הרופא והביט על מיסי.

"היא תהיה בסדר?"שאלה אנה שבדיוק יצאה מהמקלחת.

"היא לא נפגעה קשה..היא רק איבדה את התינוק..היא תוכל להביא עוד.."אמר הרופא.

"מיס..איך אתה יודע שזה היה שלך?"שאלה אנה,עכשיו איננה שיכורה.

"אני לא יודע..אני בטוח..אני לא מטיל ספק..ברגע שחשבתי שכמעט איבדתי אותה זה היה כמו נצח.."אמר,

נזכר ברגע בו חשב לרגע שהיא מתה ששכבה בשלולית דם.

"אני אוהב אותך לולו שלי.."אמר ונשק לשפתיה,הרופא הביט בהם וחייך.

"את יודעת לוסי,בגלל מה שקרה לך בגללי..אני רוצה להביא לך את אליסה,

את רוצה לגדל אותה יחד עם מיסי?"שאלה אנה,לוסי הביטה על מיסי.

"כן תביאי אותה..אנחנו נגדל אותה..ותעשי ילדים בהפריה חוץ גופית עם מישהי אחרת..

לוסי לא תהיה האם הפונדקאית שלך יותר.."אמר מיסי ואנה הנהנה והלכה לביתה.

"מיס..לפני שאנה באה..מה רצית לשאול אותי?"שאלה לוסי ואחזה בפניו.

"אממ..את רוצה להתחתן איתי?"שאל והוציא לה את הטבעת.

"כן,יותר מכל דבר בעולם.."אמרה והוא הניח על אצבעה את הטבעת.

הם התנשקו.

"פבי,אני מצטערת על איך שהתנהגתי..ברוב טיפשותי גרמתי ללוסי להפיל את התינוק של מיסי...אז הגעתי להחלטה להביא לה את אליסה..מה דעתך?"שאלה את בעלה.

"מה שתחליטי..אני איתך..בואי נרכז את הילדות בסלון ונדבר איתן.."אמר והם הוציאו אותן מהמיטות וקראו להן לסלון,הולכים לספר להן את כל האמת.

"תיראו בנות..אימא לא יכלה ללדת ולכן דודה לוסי ילדה אתכן.."אמר פביאן.

"אליסה את יצאת דומה לה מאוד..ומליסה דומה לאבא.."אמרה אנה.

"זה אומר שאתם לא רוצים שאני אהיה כאן?"שאלה אליסה.

"כן,ואת מכירה אותה..היא הייתה כאן.."אמרה אנה בחיוך.

"את רוצה לעבור להיות עם אימא לוסי אליסה?"שאלה אותה אנה.

"אממ..בסדר.."אמרה אליסה בחצי חיוך.

"טוב,בואי נארגן לך מזוודה קטנה עם בגדים.."אמרה אנה.

"בייב,למה עכשיו?זה אמצע הלילה.."אמר פביאן.

"אל תתערב.."אמרה בכעס,אליסה הלכה יחד איתה והן ארגנו תיק.

"את רוצה ללכת עם פיג'מה או ככה?"שאלה אנה ואליסה הוציאה שמלה.

"בואי..נלביש אותך.."אמרה אנה והלבישה את אליסה,בפעם האחרונה.

שאליסה הייתה מוכנה היא לקחה את האוטו ונסעה איתה ללוסי.

הן הגיעו לדירה של לוסי,אנה צלצלה בפעמון והלכה.

"היי אליסה.."אמרה לוסי כשפתחה לה את הדלת.

"היי אימא לוסי.."אמרה אליסה,לוסי צחקה ופתחה לה את הדלת.

"תיכנסי.."אמרה לוסי ומיסי יצא בשביל להביא את המזוודה שלה.

"אימא אנה אמרה לי שאת האימא האמיתית שלי.."אמרה אליסה.

"כן,אבל תקראי לי רק אימא..בלי לוסי.."אמרה לוסי ואליסה הנהנה.

"מחר אני ומיסי נלך לראות איתך מיטה..היום תשני בסלון..או.קיי?"שאלה לוסי.

"טוב,בסדר אימא.."אמרה אליסה ולוסי נשקה למצחה,היא שמה לה סדין וכיסתה אותה בשמיכה.

תודה ליס על החתימה,קישור ברשימות.