מה אתן לך לכבוד יום ההולדת שלך? את כבר לא צעירה, אז זה לא יכול להיות סתם משהו קטן, לא יכול להיות סתם איזה קישוט או משהו זול.

את איתי מאז שנולדתי, נתת לי בית, חום ואהבה. גם אם כעסתי עלייך לפעמים, או יותר נכון על האחראים עלייך, אלה שמושכים בחוטים שלך. אולי כעסתי עלייך שאת נותנת לזה לקרות. למרות הכל, אני לא יכולה לכעוס עלייך יותר מידי, לפעמים זה אפילו רק בגלל שאת כ"כ יפה. כן, שיטחי, אבל זה מה שאת עושה.

תמיד כשאני חושבת שאולי אני אוותר עלייך ואפנה למישהי אחרת, את שם, עומדת ניצבת עם כל היופי שלך וכאילו מזכירה לי למה אני כ"כ אוהבת אותך. למה? אני בעצמי לא יכולה להסביר את האהבה הבלתי מובנת הזאת. יש המון אנשים שמזלזלים בך, אומרים שאת לא שווה, שהכל בך כבר הרוס, שאת לא כמו פעם, השתנית לרעה. אבל אני חושבת שאחרי הכל, אחרי שחושבים על כל התחומים והמובנים שלך, אחרי הכל את הכי טובה, אין מה לעשות. את בשבילי הכי טובה. אני מרגישה טיפשה ככה, להרגיש את זה, ולא רבים שמעו ממני את הרגשות העמוקים שלי אליהם. לך אני תמיד יודעת שתישאר לי אהבה בלב, כי את כמו משפחה, את כמו בית, את כמו עולם שלם.

ואת כזאת קטנה...

בסוף החלטתי מה אתן לך לכבוד יום ההולדת שלך. אין לי הרבה מה לתת לך, לא כרגע, לפחות לא כמו שאת נתת ונותנת לי. בכל זאת, החלטתי שמהיום אני מבטיחה לעשות ככל שביכולתי בשביל לשפר את המצב שלך, גם אם זה בדבר קטן כמו לא לזרוק את הזבל שלי בחוץ, לתרום דם או לעבוד בשירותך (את תעזרי לי להגשים את החלום שלי, נכון?)

בסופו של דבר, מדינה, החלטתי לתת לך אותי.