לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2007

על צ'כיות, גנים אוקראינים בוגדניים ומה שביניהם


"Hello, my name is Arik and it doesn't take much to get me drunk"

"We love you, Arik"

 

זה כבר נהייה ממש מפחיד, כמה שאני נעשה חלש בעניניי שתייה. אבותיי הקדמונים, אלה שודאי היו יכולים לקבל החזר פקדון של עשרות שקלים על בקבוקי וודקה ריקים בסיום ארוחת צהריים ממוצעת, היו מתהפכים בקברם למשמע דברים אלה. ובהתחשב בכך שהם בטח חבורת אוקראינים שיכורים ואני מרגיז אותם בביזוי כבוד השושלת, מזל שבמצבם המקסימום שהם יכולים לעשות הוא להתהפך מצד לצד בתוך חלל מאוד קטן.

תמונת המצב עגומה למדיי. חצי ליטר בירה וצ'ייסר וויסקי מספיקים לי לאחרונה ל"להרגיש את זה" ואף להיות בלתי כשיר מיידית לנהיגה, על פי אמות המידה שלי. ולחשוב שפעם בירה וצ'ייסר היו מזיזים לי כמו שלבריטני ספירס מזיז להסתובב בציבור בלי תחתונים.

שלושה מקרים של בירה+צ'ייסר של משהו חזק=הרגשת שכרות קלה נרשמו בשבוע וחצי האחרונים ואני חושש מהבאות. בקצב הזה עוד אגיע למצב שאני אגיד לאנשים שיושבים איתי בפאב "אחי, תגמור לי את הבירה, אני לא יודע אם אוכל לעמוד על הרגליים אם אשתה את החצי ליטר הזה עד הסוף".

ואם יש סיכוי שזה לא יקרה זה בעיקר כי אני לא נוהג לפנות לאנשים בתור "אחי".

 

"תגלית"-לא מה שחשבתי

 

מתודלק בסיפורים המגניבים של כולם על הכיף שהם עשו ב"תגלית" ועל האנשים שהם הכירו מכל מיני מקומות מעניינים בעולם, הלכתי לנסות להתקבל לפרויקט הנפלא הזה דרך האוניברסיטה. אחרי שהמראיין סיים להיות נורא מופתע מזה שמישהו אשכרה הגיע, התברר לי שאני יכול ללוות רק קבוצות שאני יודע את שפת המוצא שלהן, וכל האמריקאים כבר תפוסים.

אז מה אם אני לא יודע צ'כית. אני רוצה ללוות צ'כיות כי יש לי הערכה רבה לעם הצ'כי ולפועלו וחשוב לי שעלמות חן יהודיות מצ'כיה ייחשפו למדינה שלנו ויעשו עלייה כדי שיפחתו הסיכויים שהבחורה שתהיה הכי מזוהה עם ישראל בעולם תיראה כמו ששחר פאר נראית. כאילו שהם באמת ימצאו אנשים שיודעים שפות כמו צ'כית, פינית או הונגרית מקרב טיפת הסטודנטים שכבר טורחים להגיע לראיונות הקבלה.

ככה נפלתי בסוף על קבוצה של רוסים. איכסה. אני מכיר מספיק רוסים ורוסיות גם ככה, אני לא צריך עוד כאלה שהם "אסלים" מרוסיה. אם כי עוד בכלל לא בטוח שאתקבל (ואולי טוב שכך), כי הראיון שלי נשמע בערך ככה:

 

מראיין: "אז מה תוכל לספר לצעירים מחו"ל על עניינים שעל סדר היום במדינה? למשל על שביתת הסטודנטים"

אני (חסר מוטיבציה לענות תשובה רהוטה כי קיבלתי רוסים): "אממ.. אני אוכל להגיד שהייתי בהפגנה של סטודנטים וקיבלתי מכות משוטרים ויס"מניקים".

 

איפה, איפה הן, הצ'כיות ההן.

 

נכתב על ידי , 22/5/2007 20:40  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 40

MSN: 

תמונה




18,999
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לArt Vendelay אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Art Vendelay ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)