אמרת שאי אפשר לברוח מכל הכישרון ,אמרת שהחיים מתבזבזים ,אמרת תרשמי לי שיר בלי אגו ,תפרקי ת'מתחרים כי הם בנויים מלגו ,תנסי להתכחש לכאב זה כמו חשמל סטטי אבל זה טירוף לחשוב שאפשר לגרום להיפ הופ שלי לעוף ,ולא נשאר מקום בגב שלי לעוד סכין ,אם תרצה להתכחש אתה בחיים שלך לא תבין ת'מסרים שלי ,אלף ואחת דברים שלי ,מי הרג ת'חברים שלי?!?! ,ולמה אין לי כסף? ,למה אין לי זמן? ,למה אין אדם שמבין אותי תמיד? ,למה אין פה צדק? ,למה אין פה עתיד?...ולא נשאר לי דבר ואין לי מה להוסיף רק רציתי לציין שאותי זה מפחיד שהעולם הופך מכוכב לתאגיד ,למי יהיה אכפת שייחתך לך הוריד?..בטח שלא לליצנים ביריד שימצאו אותך גוסס הם יפגעו בך במזיד ואתה תבין ,בסוף נשאר אתה בלי דאווין ,מתחת לבגדים נמצא אדם ולא אילן יוחסין .
וזה הזמן לסלוח ,זה הזמן לתת כוח ,זה היום שלמערכת לא יהיה כ"כ נוח ,זאת התקופה האחרונה של ימי הביניים ,זה הזמן לרדת מהאוטו ולרכב על אופניים ..יש זמן למות וזמן לחזור על טעות ,זמן להיות אתה ויש גם זמן להיות השיבוט .הזמן אוזל..איבוד שפיות ,מערכת החינוך שכולם ילכו לעזעזל ...אני מבינה אותך ,כנראה גם מה שאתה חושב אבל אני אפילו לא חושבת ,אני מוציאה את מה שיש בלב על דף ואז כותבת על זה שיר........אבל זו כבר טכנולוגיה אחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
