לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ד. לעולם שבחוץ

בחור צעיר, שעדיין לא מצא את עצמו, מחפש את דרכו בשבילי החיים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2022    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2022

חזרה וסיכום תקופת החגים


כמעט שנה חלפה מאז שעזבתי כאן את המקום, לא בפעם הראשונה וכנראה לא בפעם האחרונה. ומדי פעם אני שב ומתלבט אם לחזור לכתיבה כאן, ואם כן, אז על מה לכתוב. ובכלל, מנסה שוב להבין מה החשיבות של הכתיבה בשבילי, ובמיוחד הכתיבה כאן.

בזמן שעבר מאז שכתבתי כאן לאחרונה, מן הסתם קרו הרבה דברים. גם בחיי האישיים, גם במדינת ישראל, וגם בעולם כולו. על הדברים האישיים, לרוב הם היו אישיים מדי מכדי שאכתוב עליהם כאן. בכל זאת, אני לא מרגיש כאן אנונימי לגמרי. לגבי מה שקורה במדינה, כבר נמאס מלטחון את אותם טיעונים, ולא באמת השתנה שום דבר מהותי. ולגבי מה שקורה בעולם? קורים הרבה דברים, אבל קטונתי מלהביע דעה עליהם כי אני מכיר בכך שאני לא מכיר את כל הפרטים ולא יודע איך להתייחס.

כן מדי פעם, שבתי וניסיתי לכתוב כאן קטע, על חיי האישיים, חוויה כזאת או אחרת, שיכולתי במקרים מסויימים לשתף בה, אבל אז בסופו של דבר, מסיבות אלו ואחרות מחקתי את מה שכתבתי או לפחות לא פרסמתי אותו.

אבל גם לאור הבקשה של המגיב ההוא, ואולי קצת בשביל עצמי, כי אולי זה יעזור לי קצת להרגיש שוב עצמי, אני אנסה לכתוב כאן קטע, לפחות לסיכום החגים, ולקראת יום ההולדת שלי, שיחול אי"ה ביום שני הבא (וכמו שציינתי בעבר, אצלי תקופת החגים והחגיגות נמשכת שבוע נוסף ואולי קצת יותר עד אחרי יום ההולדת).

את סיכום תקופת החגים, אתחיל דווקא מחודש לפני, בראש חודש אלול התשפ"ב. כהרגלי משנים רבות, נסעתי בראש חודש אלול לתפילת שחרית בכותל המערבי ובשאר היום טיילתי בירושלים. השנה, שלא כמו בשנים קודמות, וגם בשל אירועי השנה שעברה שפירטתי עליהם כאן בבלוג, נסעתי לבד. זה היה עדיין לפני תחילת שנת הלימודים בגן של הבנות, וט. לא יכלה להצטרף אלי גם כי לא רצתה ובצדק לטלטל את הבנות ליום שלם שכזה, שהיה בעיניה מאד לא נוח עבורן. כך שיצאתי לגמרי לבדי ליום חופשה בירושלים. בהתחלה תכננתי לנסוע ברכבת לירושלים, אבל אז קבעתי לשעת אחר הצהריים תור לבדיקה רפואית באיזור תל אביב, והתברר גם שהרכבת הקלה בירושלים נמצאת בעבודות תשתית ותהיה מושבתת באותו יום כך שגם הדרך העיקרית שבה תכננתי לנוע בתוך ירושלים לא אפשרית, כך שלקחתי את הרכב הפרטי ונסעתי איתו לירושלים. (אי הפעילות של הרכבת הקלה, עלתה לי גם במחיר גבוה יחסית של חניה, אבל זה לא העניין העיקרי). וכך נסעתי השכם בבוקר עם הרכב, החניתי כהרגלי בחניון הסמוך לקניון ממילא ושער יפו, והלכתי להתפלל שחרית בכותל.

לאחר התפילה, נסעתי לאכול ארוחת בוקר, בקניון באזור אחר בירושלים, במקום שחביב מאד עלי ועל משפחתי בנסיבות כאלו, וניצלתי את העובדה שהייתי עם הרכב, כי אם הייתי מגיע עם הרכבת הקלה סביר להניח שלא הייתי נוסע לשם. טיילתי קצת גם בקניון ההוא, ולאחר מכן, נסעתי עם האוטו והחניתי במרכז העיר לא רחוק משוק מחנה יהודה, משם הלכתי ברגל עד למדרחוב בן יהודה, טיילתי מעט במדרחוב, וקניתי כמה דברים שרציתי לקנות שם ואני תמיד קונה שם, ולאחר מכן חזרתי לכיוון השוק, טיילתי מעט בשוק עצמו, לא הרבה מדי כי זה היה יום ראשון, אכלתי ארוחת צהריים באזור השוק, לא משהו ששווה לכתוב עליו ולא במסעדה מוכרת מדי, גם כי הייתי לבד ולא התחשק לי להוציא הרבה מדי כסף על אוכל, וגם כי כמה מסעדות אחרות שהמליצו לי עליהן היו עמוסות בצורה בלתי רגילה. לאחר מכן, חזרתי לרכב, ונסעתי כאמור לבדיקה רפואית באזור תל אביב. בסך הכל, מאד נהניתי מהטיול בירושלים, קצת פחות כי הייתי לבד ואני כבר לא רגיל לטייל לבד, אבל זה היה בכל זאת נחמד מאד.

בדרך, תוך כדי נסיעה בפקק בנתיבי איילון, פתאום הרגשתי מכה מאחור ברכב. מתברר שמישהי שנסעה מאחורי נכנסה ברכב שלי. יצאתי לבדוק, ובמקרה גם היה שם שוטר שראה את המקרה, והתערב גם הוא. מתברר שהנהגת היא פליטה מאוקראינה, שלא בדיוק דוברת עברית, אבל כן יש לה רשיון נהיגה ישראלי והרכב כמובן מבוטח בארץ. החלפנו פרטים, ובהתחלה לא ראיתי נזק שנגרם לי, אז נסעתי הלאה, והגעתי לבדיקה הרפואית שהייתה לי. רק לאחר מספר ימים, שמתי לב בהתחלה רק לאיזה חוט שנראה תלוי מתחת לחלק האחורי של הרכב, וכנראה שייך למערכת חיישני הנסיעה לאחור שיש לי, וכשהגעתי למוסך נאמר לי שנגרם עיקום לפגוש האחורי שגרם לכך שזה יצא מהמקום. מסיבות שונות של נוחות יכולתי להכניס את הרכב לתיקון רק שבוע לאחר מכן, אבל בינתיים הגשתי גם תביעה לחברת הביטוח של הפוגעת.

עברתי את הבדיקה הרפואית, והתברר שלפי המלצת הרופא יש פעולה כירורגית פשוטה שאני צריך לעבור, זו לא הפעם הראשונה שאני עובר פעולה כירורגית מסוג זה, ובגלל זה מדי שנה אני הולך לבדיקה רפואית אצל רופא מומחה, ובעקבות כך, פניתי לרופא המשפחה לקבלת הפניה לביצוע הפעולה הכירורגית (הרופא שהפנה הוא רופא שפניתי אליו באופן פרטי). קבעתי תור אצל רופא המשפחה, והחלטתי שאם כבר אני פונה אליו, אני אברר אם יש בדיקות כלליות נוספות שכדאי שאעשה, בגלל הגיל שלי, (בשבוע הבא אהיה אי"ה בן 41) ובגלל היסטוריה משפחתית של בעיות בריאות. הוא הפנה אותי לבדיקות דם כלליות נרחבות יחסית, וכן לבדיקה נוספת אותה אני אמור לעבור בעוד כשבוע וחצי. 

בבדיקות הדם הכלליות, התגלה ערך לא תקין של פרמטר שמצביע על רמת הסוכר בדם לאורך תקופה (גם רמת הסוכר הנקודתית הייתה גבוהה, אבל הפרמטר ההוא משמש להערכה של רמת הסוכר בדם לאורך זמן), התייעצתי עם הרופא שהפנה אותי לייעוץ תזונתי, כיוון שככל הנראה, זה מצביע על סוכרת (לכל הפחות מצב שנקרא טרום סוכרת). דבר שלמען האמת פחות מפתיע אותי כי אמא שלי סובלת שנים רבות מסוכרת. 

ביום שלאחר מכן, ה31/08, נסעתי למשרדי החברה שאני עובד בה, לאירוע פרידה מעובדת ותיקה שפרשה לגמלאות. למעשה העובדת הזאת הייתה האחרונה שנשארה ששייכת למחלקה שלי והוגדרה כעובדת של החברה (שאר העובדות עובדות דרך חברת מיקור חוץ), כך שאני נשארתי למעשה העובד היחיד מהמחלקה שלי שעדיין משוייך ישירות לחברה. 

בראשון לספטמבר. מסיבות שונות, הבנות שלי עברו השנה למעון חדש, שהוא מעון פרטי ולא מסובסד, כך שהעלות הכספית שלו היא די כבדה, אבל בינתים לפחות אנחנו מאד מאד מרוצים מהמקום ומהצוות ויש לו גם יתרונות שלא היו למעון הקודם שהן היו בו במרבית השנה שעברה. 

על הימים האחרי ועד לערב ראש השנה, אין לי הרבה מה להרחיב, הבנות היו במרבית הימים במעון, ט. ואני עבדנו, ולא היו אירועים שאני יכול להרחיב עליהם כאן.

את לילו הראשון של ראש השנה, ציינו בארוחת חג אצל ההורים של ט., פעם ראשונה אחרי זמן רב מאד. נסענו עם הרכב לשם לפני החג, וכמובן שהשארתי את הרכב ליד הבית שלהם לכל החג, הלכתי לתפילת ערבית של חג בבית כנסת בשכונה סמוכה למקום מגוריהם, וקצת למבוכתי, במיוחד כאשר מדובר בתפילת ליל ראש השנה, ביקשו ממני לגשת ולהתפלל לפני התיבה בבית הכנסת ההוא. בסופו של דבר הסכמתי, ואני רק מקווה שזה היה בסדר עם הנגינה המיוחדת של ראש השנה שהשתדלתי עד כמה שאפשר להקפיד עליה. 

ארוחת החג הייתה סבירה למדי. האחיות של ט. היו עם משפחותיהן, וגם אמא של בעלה של אחותה הצטרפה, ובסך הכל הייתה אווירה נחמדה למדי, עם אוכל לא רע. לאחר הארוחה, צעדנו בחזרה לביתנו, כ-40 דקות, עם הבנות בעגלה שלהן.

את יומו הראשון של החג, העברתי בבית הכנסת בעיקר, כרגיל בימי ראש השנה, ולאחר מכן היינו אצל ההורים שלי לארוחת צהרי החג, ולאחריה הלכנו לתפילת ה"תשליך" כמקובל, ושבתי לתפילת ערבית של לילו השני של החג בבית הכנסת שלי, ולאחריה לבית ההורים שלי לארוחת לילו השני של החג. בבוקרו של היום השני של החג, הלכתי לתפילת שחרית עד אחרי קריאת התורה לבית כנסת אחר, שבו התבקשתי לקרוא בתורה ביומו השני של החג, ולאחר סיום קריאת התורה וההפטרה השעה הייתה מספיק מוקדמת אז הלכתי לשמוע תקיעת שופר ולתפילת מוסף בבית הכנסת הקבוע שלי.

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים עברו ללא אירועים שארחיב עליהם כאן. את הסעודה המפסקת בערב יום הכיפורים עשינו בבית ההורים שלי, ומשם גם הלכתי לתפילת "כל נדרי" וערבית של ליל יום הכיפורים. בליל יום הכיפורים נשארנו כולנו ללון בבית ההורים שלי, ולמחרת ביליתי את מרבית היום כרגיל בבית הכנסת. ט. החליטה מסיבות שונות לא להביא את הבנות כלל לתפילה, למרות שמאד רציתי בזה, ורק לקראת סיום תפילת נעילה היא הגיעה איתן סמוך לבית הכנסת כדי לשמוע את סיום התפילה ואת תקיעת השופר. בראש השנה, היא התלבטה אם להגיע איתן לשמוע תקיעת שופר בבית הכנסת, אבל אז שכן של ההורים שלי פתר לה את ההתלבטות בכך שכמו בשנים קודמות הוא ערך תקיעת שופר בשעת הצהריים מהמרפסת של הדירה שלו והיא הגיעה עם הבנות כדי לשמוע קול שופר ולצאת ידי חובת המצווה. 

את יומו הראשון של חג הסוכות שבנו לאחר הפסקה, לערוך בבית שמש, בביתם של י. ול. נדרשה התארגנות לא פשוטה למצוא מקום לינה למשפחה שלי (לט., לבנות ולי) ובסופו של דבר נמצא פתרון גם לזה, ובילינו חג נפלא יחד כולנו. בחול המועד סוכות, הייתה לי פגישה עם התזונאית המייעצת בעקבות בדיקות הדם כפי שהזכרתי, היא נתנה לי מספר המלצות שאני משתדל לפעול לפיהן, ואני מקווה שהמצב ישתפר. בינתיים שיניתי די משמעותית את הרגלי התזונה שלי, ואני משתדל להתחיל לעשות פעילות גופנית קבועה של הליכות, מה שלא ממש יכולתי לעשות במהלך מרבית ימי החגים אבל מקווה לחזור לכך בקביעות בקרוב. 

עוד במהלך חול המועד, התארחנו בסוכה של אחותה של ט. שגרה די קרוב אלינו, גם ההורים שלהן היו וגם אחותה השניה עם המשפחה שלה, ובסך הכל היה נחמד מאד ונעים מאד לשבת עם כולם בסוכה. 

בשבת חול המועד של סוכות, שוב התפללתי בבית כנסת אחר, שם קראתי בתורה (אותו מקום שבו קראתי בתורה ביומו השני של ראש השנה)

והשבוע, ביום שני, חגגנו את שמחת תורה. גם עכשיו ט. לא רצתה כלל ללכת עם הבנות לבית הכנסת, ורק אני הלכתי. אולי ארחיב בקטע נפרד על כמה מחשבות משמחת תורה בבית הכנסת שלי, אבל גם בזה סך הכל אפשר לאמר שהחג עבר בצורה נחמדה וטובה.

ועכשיו אנחנו כבר בתחילת "אחרי החגים", נכנסים לתקופת שגרת החורף הארוכה, שנמשכת למעשה עד פסח, עם יום חופשה אי"ה בפורים, ויום או שניים של חופשה של הבנות מהמעון בחנוכה. נקווה לחורף בריא ומוצלח לכולנו עם בשורות טובות ובריאות טובה לכולם.

נכתב על ידי , 20/10/2022 09:39  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 42




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאזרח ד. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האזרח ד. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)