רוח מבשרת

אור הדמדומים

שקיעת הצללים

מזמור העייפים

שימחת הבאים ובכי ההולכים

ראיתי את עיניך,זיהיתי אטימות

חשיבות כבר לא הייתה

למילים חסרי משמעות.

רציתי לראות חיים,אך ראיתי את הקמלות

נשימתי הפכה בן רגע ,למערבולת של כבדות.

אני רוצה לחיות אך אינני מוצאת את החיים עצמם

אני רוצה לאהוב, אך פוחדת שאהבה זו תבגוד בי ותלך עם הזמן.

אני רוצה להרגיש איך האדמה נצמדת לרגליי

אני רוצה לאהוב חזק ולדעת שאמות בין זרועות אוהביי.

אני רוצה לחיות,אך אינני מוצאת את החיים עצמם

אני רוצה גם למות אך גם המוות אינו נאמן

אני רוצה ליצור כרית דשא לאוהבי דמותי שעם לכתי יהיה להם נוח

אני רוצה לצייר את הקסם שיעלים אותי ללא חשש ואנוח

אני רוצה לבנות  מגדל חול כאשר גלי ים יהרסו אותו יותירו עקבות רק ליודעי דבר

רציתי לחיות את החיים אך לא מצאתי בהם חיים

רציתי לחיות לנצח אך לנצח חיים רק אלה הזוכרים שהיו דברים מעולם ולעולם לא ישובו אותם דברים .