 ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 6/2005
לחיות בחוסר ביטחון (פוסט טכני משעמם. ראו הוזהרתם)
אני שונא לחתום על מסמכים. החתימה הידנית נראתה לי תמיד כמו דרך קלושה להחריד בשביל לאשר דברים, כי כל כך קל לזייף אותה. ותמיד חשבתי שהחתימה הדיגיטלית היא העתיד.
חתימה דיגיטלית היא משהו אחר לגמרי מחתימה ידנית, כי אם אני חותם בצורה דיגיטלית על קובץ מסויים, אז החתימה מתאימה לאותו קובץ בלבד, וגורמים זדוניים לא יכולים להשתמש בה בשביל לחתום על קובץ אחר, או מסמך אחר.
אבל מסתבר שגילו פירצה רצינית באחד מהמרכיבים של החתימות הדיגיטליות הנפוצות, מה שמאפשר להעביר חתימה דיגיטלית שמיועדת לקובץ אחד, לקובץ אחר. אתם יכולים לקרוא על זה כאן אם קריפטוגרפיה מעניינת אתכם.
ומה שעוד יותר גרוע זה שגם אם יצליחו לתקן את הבעיה הזו, עדיין כל המנגנון של החתימות הדיגיטליות יפרץ תוך שניה ברגע שיצליחו לבנות מחשב שפועל בטכניקת הקוואנטים (אין קשר לקוונטין טרנטינו), כי אותו מחשב יכול לבדוק את כל האפשרויות בבת אחת, ולפרוץ כל סוג של הצפנה כהרף עין (לפחות בתיאוריה).
אז זהו. זה אומר שהחתימות הידניות המעצבנות ימשיכו ללוות אותנו לעוד הרבה זמן.
| |
|