 ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 10/2005
זה רק אני שחשבתי שיש כימיה? (מכתב לבחורה הזו ממודיעין)
חשבתי שנוכל להיות חברים. שגם את תרגישי את הכימיה הזו שנוצרה ביננו. אבל לא. זה נכון שאני יכול להיות תלותי, אבל אני דואג שמי שאני תלוי בו לא יהיה מודע לזה בכלל (או לפחות אני משתדל לא להציק לו). אז נכון, אני עשוי לכתוב עליו סיפור אחד או שניים, אבל אני לא אשלח לאותו אדם פרחים ואדרוש מאנשים אחרים לטלפן אליו כדי לברר אם הפרחים הגיעו, כמו שאת עשית. אז למה את שופטת אותי ככה?
חשבתי שאני אוכל סוף סוף להכיר מישהי שתהיה ידידה שלי, ואני אוכל להיות איתה בקשר בלי שום צורך לשחק משחקים. אבל כמובן התבדיתי. למה שדברים ילכו בכיוון שלי? בדרך כלל הם לא עושים את זה.
אז האופציה שלי היא או לשלוח לך את הדוא"ל הזה ולשחק לך על המצפון, או לפרסם את הדבר הזה אצלי בבלוג, בלי שאת תדעי מזה, ואז להתחיל בתהליכי מחיקה שלך מהזכרון שלי, ולא ליצור איתך יותר קשר. אני בוחר בדרך השניה. (אמרנו שאני לא מציק לאנשים, נכון?)
שלום.
| |
|