"חשבתי לחבק אותך, אבל לא נראה לי היה שאת אוהבת חיבוקים. את חושבת שהייתי צריך לחבק אותך לפני שנפרדנו?" "הו, בטח. זה היה משנה את חיינו".
זה מה שהמרשעת שאוהבת לרכוב על סוסים כתבה לי, לפני שנים רבות כשעוד דיברנו. בדרך כלל אין לי בעיה עם סרקזם וזיהויו, אבל כשאנשים מתייחסים אלי בציניות, במיוחד אם דיברתי איתם כבר בעבר אבל אני לא מכיר אותם מספיק, אז אני לא מסוגל לאכול את זה ובדרך כלל אני אכנס למצב של הכחשה ואחשוב שהמשפט שנאמר לא היה ציני.
ואז כשאני אגלה שזה כן היה ציני, אז אני נורא איעלב ויש סיכוי גדול שאני אכעס על מי שדיבר אלי ככה ואגדיר אותו בתור אדם רע, אצבע אותו בשחור ואפסיק להתייחס אליו. הבנתם? אז אל תהיו ציניים אלי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר
