ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 8/2004
איך היה הסרט? (האקסית, חלק 2)
איך היה הסרט?
(בהמשך לפוסט הקודם)
הסרט היה נפלא, תודה!
התאהבתי בסרט עד כדי אובססיה כבר אחרי שראיתי את הטריילר שלו בעקבות כתבה יומית בעין הדג. (הם היו אובססיביים לא פחות וכתבו עליו יומית, תחזית וביקורת). ובאמת נהניתי לראות אותו. המשחק של ג'ים קארי היה טוב, כמו ב"המופע של טרומן", ולא דלוח כמו ב"ברוס הגדול מכולם" או "שקרן שקרן". גם הבנתי את הסרט, בניגוד לסרט הקודם של צ'רלי קאופמן (אדפטיישן) שבעיקר בלבל אותי (טוב, גם איחרתי אליו בחצי שעה. זוכר, בוקי? ;).
וגם נורא אהבתי את הביצוע הקצת מצמרר של Beck לשיר Everybody got to learn sometime (ובדרך כלל אני בכלל לא אוהב את בק). אני מנסה להוריד אותו עכשיו אבל בלי הרבה הצלחה..
עכשיו לגבי מה שקרה מסביב לסרט. ובכן.. בפעם הקודמת שיצאתי עם האקסית לסרט, זה היה כמה ימים אחרי ש"נפרדנו". לא שממש נפרדנו, אבל אמרתי לה שאני לא אוכל להיות מחוייב אליה (אם כי אני אשמח להמשיך לשחק בה). הלוואי שכל הבחורות היו זורקות אותי בצורה כזו. באותו זמן היא היתה עדיין פגועה ולא רצתה שאני אגע בה בכלל. וגם הסרט היה על הפנים (ג'רזי גירל. פיכסה. איזה טמבל קווין סמית שהוא עשה סרט כזה. בושה וחרפה!)
ובגלל זה, כשפגשתי אותה היום, פחדתי לגעת בה. וחוץ מחיבוק לא ניסיתי לשלוח ידיים או לרמוז שום דבר. אבל בזמן הסרט, היד שלה נגעה ביד שלי על המשענת. אז הנחתי שהיא לא נדחית ממגע יותר, ונגעתי בה. זה היה נורא כיף.
ואחר כך חזרנו לביתי, והכרתי לה את ההורים שלי ואת הכלבה, והלכנו לחדר שלי.
אז יוצא שבסוף לא קיבלתי ממנה סטירה, בניגוד למה ששנוייה ושילגי חשבו. הא!
היה ברור לה שאני לא מוכן למחוייבות איתה. והיא עשתה לי טיזינג. היא לא היתה מוכנה ליותר מזה. אבל גם זה כיף. אני מאוד אוהב לשחק לבחורות בשיער, אתם יודעים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר