טרנספורמציה

אני לא יודעת איך להגיד לך כמה אני צריכה אותך,

אני צריכה שתחבק אותי חזק ותלחש לי באוזן כמה שאתה אוהב,

אני צריכה שתמחה את דמעות האושר מעיניי ותגיד - "דיי לבכות נסיכה שלי...",

אני צריכה שתגנוב ממני נשיקות קטנות בזמן שאני שקועה במחשב,

אני צריכה שתנשק אותי בלילה כשאני כבר ישנה,

אני צריכה שתחזיק לי את היד ככה סתם בזמן שאתה נוהג,

אני צריכה שתלטף לי את הגב כדי שארדם,

אני צריכה שתחבק אותי חיבוק שמוחץ לי את הצלעות ומוציא לי קליקים בגב,

אני צריכה שתסתכל למעלה כדי שאני אפנה את המבט ותנשק לי את הצוואר,

אני צריכה שתלחש לי באוזן - "אני אוהב אותך..."

אני צריכה שתחייך מולי כשאני מחייכת אלייך,

אני צריכה אותך בכל שעה, בכל דקה, בכל שניה...

אני צריכה אותך ורק אותך.

מה עוד יכולתי לבקש לי אהוב יקר?

אולי רק את הכוח להבין,

שאתה בצבא ואני בצבא - וזה לא בלתי אפשרי.

זה קשה - אבל לא בלתי אפשרי.

אני מצטערת אם לפעמים אני עושה לך חיים קשים,

אני יודעת שלפעמים אתה לא מבין מה עשית לא בסדר...

אבל זה לא אתה - זאת אני.

לפעמים קשה לי מידי כשאתה לא איתי ואני מרגישה שאצלך זה לא ככה,

אני רק רוצה שתבין, שתרגיש כמו שאני מרגישה כשאתה לא איתי.

כל שנייה שאני לא לידך היא נצח,

וכל פעם שאני לא איתך חלק ממני מת ונקבר.

אני יודעת שזה קשה לשניינו מלאך שלי.

אבל זה הכל נהיה פשוט כי אני סופסוף, מרגישה, מבינה ויודעת -

אני מאוהבת בך.

[סליחה על הכל מלאך שלי - סליחה].