שוב לילה, חצות כבר היה ממזמן
ושוב אני יושבת וכותבת, לך.
אות, מילה, שורה,עמוד.
לאט לאט הכל מצטבר
מנסה להביע את הרגשות על הנייר
והנייר נהנה אני בטוחה
איך אפשר שלא,
הרי כל לילה אנחנו נפגשים
הוא לא אומר הרבה
הוא פשוט שם בשבילי,
בשביל שאני אוכל לשפוך את ליבי
במקום היחיד שעוד מרגיש לי בטוח.
רק שלעומתי הוא מתמלא בזמן שאני מתרוקנת,
ממילים, ממחשבות,
מכל כך הרבה דברים שרציתי לומר ולא אמרתי
מכלכך הרבה רגשות שאולי חבל שהרגשתי.
הלילה הנייר הרוויח,
וזה הפסד שלך אתה יודע,
כי במקום ששניכם תהנו רק הוא נהנה,
רק הוא זוכה לתשומת ליבי
ולישיבה עימי בשעות הקטנות של הלילה.
הפכנו לממש צמד חמד
וכנראה שלי ולנייר יש יותר ממה שיהיה בינינו.
אני מתגעגעת אלייך, אתה יודע
למרות שאין לי ממש למה
אבל איכשהו אתה חסר לי
אנחנו מכירים חודשיים,
אבל משום מה זה מרגיש כאילו חיים שלמים.
לא סתם מצאתי את מספר הטלפון שלך
משהו צריך לקרות פה
כי אני מרגישה שמשהו חסר לי
ואני יודעת שאני לא טועה.
אז ידיד יקר שלי
שיהיה לך לילה טוב
תדע רק ששינית בי משהו
מחר אתה כנראה לא תשמע ממני
עוד לא ענית לי על המכתב ההוא
אז אני שומרת את זה לעצמי
לעצמי, ולדף, שכבר לא נשאר ריק ולבד
הוא נשאר איתי.
אוהבת אני.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
