| |
| אוכל, שתיה, כלים, טכניקות |
| 2/2006
כללי השוק
כמה התרשמויות בלתי רשמיות בנושא עשה ואל תעשה (בשום אופן) בשוק מחנה יהודה, ובמידה רבה בשווקים בכלל.
מתי לבוא?
לא ביום ראשון. אין סחורה, רבות מהחנויות סגורות ויתרתן נוטות להתיייחס לבאי-יום-ראשון כאל סוג משעשע במיוחד של פראיירים, ובצדק.
גם לא ביום חמישי. תורים, עומס, חמאס, ואין מצב שהקצב יעשה בשבילכם משהו מיוחד, הוא עסוק נורא.
ימי שישי וערבי חג עוד יותר גרועים. אם אתם חייבים - תבואו, אבל יהיה צפוף.
יום רביעי הכי טוב. אחריו שלישי, ושני (איכשהו. אין הרבה סחורה ביום שני).
לא לבוא לשוק אחרי ארבע. זה מאוחר מדי להרבה דברים. הבוקר מצויין, ובצהריים השוק יחסית ריק שזה עוד יותר מצויין.
קחו את הזמן שלכם. סיבוב במחנה יהודה זה סיפור של שעתיים מינימום.
איך יודעים איפה לקנות?
אחרי זמן מה, כבר תכירו את החנויות הטובות יותר. בדרך כלל הסחורה מוצגת לראווה (גם באטליזים וכו'). במסגרת המדריך הבלתי רשמי הזה, אכתוב כאן איפה אני קונה (פרט למקומות הסודיים, ברוהאהא)
מה עם המחירים? יש על מה לדבר?
ובכן, אם אתם לא כורדים בני שמונים שנה, אין לכם מה להתמקח בשוק מחנה יהודה. גם אם תרוויחו משהו (ספק), שכרכם יצא בהפסדכם, כי המוכרים יאהבו אתכם פחות.
והסחורה? איך בוחרים?
לכל מוכר בשוק כמעט יש סחורה טובה יותר וטובה פחות. הטובה ביותר בדרך כלל מוסתרת.
לפעמים מותר לבחור, לפעמים אסור. אם אתם נחמדים לא יצעקו עליכם - תמיד אפשר לקנות בדוכן אחר.
אין מצב בעולם שמישהו יתן לכם סחורה מאחורה/מהמחסן/מהשק בלי להכיר אותכם היטב, ולדעת שאתם מבדילים בין טוב לרע. לא נורא. בחנויות טובות, גם הסחורה-הטובה-פחות נהדרת בדרך כלל, ואם תבואו מספיק פעמים בסוף יכירו אותכם.
בשל האמור לעיל, כדאי מאוד להיצמד לחנויות מסויימות. למרות האפיל המוצדק של השיטוט בשוק, נוטים מביני הדבר לשוטט, ואז בדרך כלל לקנות באותם דוכנים קבועים.
איך סוחבים את כל זה?
אם אתם באים הרבה לשוק, תקנו לכם עגלת סבתא, אותו מכשיר נפלא המאפשר לכל קשישה רועדת לסחוב מטען בן 20 ק"ג לקטמונים בלי להניד עפעף (בתנאי שמישהו יעזור לה באוטובוס, אבל תמיד יש מי שיעזור).
תחנו קרוב. החניה הצמודה מאוד יקרה (13 ש"ח לשעה, למעשה), אבל יש חניה בתשלום במרכז כלל ובניין כי"ח, בסכומים סבירים בהרבה. חנו כחוק! הפקחים ימ"ש מסתובבים שם כדבורים זועמות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
