מעבר לחלון הגדול במשרדי מפקדת הצי השביעי, נראה גב הצג עליו עבדתי בשעת לילה מאוחרת . הבזק פתאומי של אור עצר את עבודתי. הייתה זו קומנדר בקי, הקצינה הראשונה שלי, שניצלה את השעה המאוחרת ואת העובדה ש(שוב) הייתי האחרון במשרד על מנת להשתגר פנימה בלי שיבחינו בה. "מה קורה בוס?", שאלה, והתיישבה כהרגלה על פינת השולחן עמוס הניירת.
"אני תכף מסיים עם המסמך הזה", אמרתי, "ורק מעביר אותו למפקד הצי, ומצטרף אלייך חזרה לספינה". בקי הזיזה כמה מהאביזרים שהיו על השולחן והתמקמה בצורה נוחה יותר. היא כבר ידעה לבד שה"תכף" הזה יקח קצת זמן.
קומנדר טאקר הצמיד שלוש אצבעות ללוח הבקרה, והעלה את שלושתן במקביל. אור כחול מילא את חדר המשגר, ועם העלמו בקי ואני הופענו על פלטפורמת השיגור. "ברוכים השבים ", בירך טריפ, ועזב את לוח הבקרה על מנת לצאת יחד איתנו למסדרון הקרוב. "אז מה, איך מסתדרים עם המחשבה שאתה עוזב?"
"יש עוד קצת זמן, טריפ, זה לא שאני עוזב מחר. למרות שלפי כמות העבודה שיש לי לעשות - הם לא ממש מודעים לתאריך שאני עוזב בו את הצי."
"אגב", התערב לפתע סגן נוג, שנתקל בנו בדרך לגשר הפיקוד, "ערך הדולר בצביר הגלקסיות ירד שוב. כנראה שנרוויח לא מעט לאטינום מהדבר הזה".
מעלית הטורבו נפתחה בפנינו, ונכנסו בזה אחר זה, בקי כמובן אחרונה (ליידיז פירסט..). "גשר", הוריתי, והמעלית נסגרה. "נוג", אמרתי, "אנחנו לא נוסעים לצביר הגלקסיות כדי להרוויח לאטינום. הסברתי לך את זה כבר". מעלית הטורבו נפתחה, וכל אחד מאיתנו התיישב במקומו. תת-קומנדר ט'פול, שישבה קודם לכן על כיסא הקפטן, פינתה אותו עבורי ועברה לעמדת קצין המדעים, בחלק האחורי של הגשר.
על הצג הקדמי בגשר הפיקוד של ספינת הפדרציה ההומלסביטרנסגלקטית אנטרפרייד, סטארבייס 883 נראה גדול מהרגיל. עם השנים שביליתי בבסיס בתפקידיי השונים, תפסה בו גם האנטרפרייד תפקידים לא מעטים, בין אם מפקדי הצי ידעו, או לא. בעוד פחות משלושה שבועות יסתיים תפקידי האחרון בשירות צבא ההגנה לגלקסיה. כמעט 4 שנים עברו מהיום בו התגייסתי. חילופי המשמרות בעמדת קצין המבצעים קטעו את חוט המחשבה שלי. "צי ני", פניתי אל הקצין שהתיישב זה עתה, "דווח".
"הקש את קוד הזיהוי האישי שלך", ענה צי ני בנסיון להרוויח זמן בזמן שהוא מוציא נתונים ממסוף המחשב. "נראה שאנחנו עדיין מוסווים בהצלחה, במרחק נגיעה כמעט מסטארבייס 883, הידוע בקרב משרתיו גם בתור 'גיהנום', ובמרחק 30 דקות טיסה בעל חלל מירבי מעולם הבית..."
"הבנתי את הרמז", אמרתי, והסתובבתי לעבר קצין ההגאים. "נוג, קבע נתיב לעבר עולם הבית. על חלל 8."
ספינת הדגל המפוארת הסתובבה במקומה והחלה להתרחק באיטיות מבסיס החלל, מתמרנת בין הספינות שאינן מודעות לקיומה, עד למרחק סביר בו היא יכולה להסיר את מעטה ההסוואה ולהאיץ למהירות האדירה הדרושה על מנת להגיע לעולם הבית. "הפעל", הוריתי, והאנטרפרייד נעלמה לתוך המרחק, מותירה אחריה רק הבזק של אור בשלל צבעי הקשת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
