היומן של קפטן ערן

ספינת הדגל של הפדרציה ההומולסביטרנסגלקטית חמקה באיטיות מערפילית החלל Atrafdating. ספינה דנובולית אצילית שטה במקביל לאנטרפרייד, מלווה אותה הרחק מהמקום בו בילתה כל כך הרבה חופשות בחיפושים. ואולי, במקרה, נגמרו החיפושים? (*עברי לידר)

בגשר הפיקוד של האנטרפרייד, קומנדר בקי, הקצינה הראשונה, ישבה בכיסא הקפטן. את עמדת ההגאים שלפניה אייש סגן נוג, הפרנגי הראשון בפרדרציה. את עמדת המבצעים אייש ליוטננט קומנדר צי-ני. בחלקו האחורי של הגשר, אייש קומנדר טאקר את עמדת ההנדסה, שבד"כ מיותמת. קצינת המדע של הספינה (והנספח הוולקני כמובן), תת-קומנדר ט'פול, איישה גם היא עמדה שאין בה צורך רציף.

"איך מתקדמים התיקונים במסוף המחשב המשני?" שאלה ט'פול באדישות אופיינית.

"הם לא", השיב טריפ בתסכול. "ניסיתי כל טכניקה שאני מכיר. המסוף המשני חשוב כמת"

"הנזק לספינה זניח", אמרה ט'פול. המסוף המשני יוחלף ברגע שיהיו לנו מספיק משאבים לבצע את ההחלפה."

"אני מסכים", אמר טריפ, וכיבה את המסוף. "אני צריך לרדת לחדר משגר 2. הקפטן ביקש שאפגוש אותו שם כשהוא חוזר מהפגישה עם השגריר הדנובולי". ט'פול הנהנה, וטריפ נכנס למעלית הטורבו הקרובה.

חדר משגר 2 הואר כולו בזמן שהתממשתי חזרה לחומר. טריפ חיכה לי על-יד הקצינה הזוטרה שהפעילה את המשגר. ההבעה שעל פניי הסגירה את כל שניסיתי להסתיר בנוכחות הקצינה. טריפ הבין את הרמז, והנחה בידו לעבר הדלת. ירדתי מפודיום המשגר, ויצאתי עם טריפ לטיול במסדרונות הספינה.

"אז מה, קפטן", התעניין טריפ, "איך הייתה הפגישה עם השגריר?"

"היא הלכה מצויין לדעתי.. אני מקווה לפגישות רבות בהמשך."

"כן, זה נראה לי די מוצלח, פגישה של 9 שעות..." אמר טריפ.

"יש להם נוהלי טקס די מיוחדים, לחברים הדנובוליים שלנו."

"שלום, קפטן", קטע רופא הספינה הקרדסי, גול בשערי, את השיחה, "אתה מגיע למרפאה לבדיקה החודשית שלך?"

"אתה יכול לסמן לך שם שאני מרגיש מצוין", אמרתי, "ותחסוך לי את הטיול למרפאה".

"אתה יודע שלא ככה הדברים עובדים", חייך בשערי, והמשיך בדרכו.

"אני שונא בדיקות רפואיות..." אמר טריפ, ממש יחד איתי. מעלית הטורבו המתינה פתוחה בקצה המסדרון. "גשר", הוריתי, והמעלית נסגרה אחרינו.

דלתות מעלית הטורבו נפתחו, וקומנדר בקי פינתה בעבורי את הכיסא. "הדנובולים ממתינים על הקו", אמרה קצינת הקשר, סג"מ אֶן אֶמֶס. הנהנתי בראשי.

"קפטן :)", חייך השגריר הדנובולי שהתארח על סיפון הספינה.

"היה תענוג", אמרתי בחיוך.

"אתה וספינתך מוזמנים לעולם הבית הדנובולי בכל עת".

"אשמח לנצל את הזמנתך במועד הקרוב האפשרי", אמרתי.

"נתראה, אם כך".

"בהחלט", עניתי, והמסך דהה לשחור.

"הספינה הדנובולית מתרחקת", אמר ליוטננט קומנדר צי-ני.

"מר נוג, תכנן מסלול לסטארבייס 883", הוריתי, "על חלל 7".

האנטרפרייד תמרנה לימינה של הספינה הדנובולית שהחלה בדרכה חזרה לעולם הבית הדנובולי שנמצא במרחק דקות אור ספורות, והאיצה לעל-חלל, מותירה אחריה הבזק של אור בשלל צבעי הקשת.

קולה העדין של טורי איימוס התנגן בחדר המצב של הקפטן, עד שפעמון הדלת הופעל מבחוץ. לחצתי על כפתור ההשתקה, והוריתי לדלת להפתח. קומנדר בקי נכנסה בדלת בלי לשאול מבלי לחכות להזמנה, והדלת נסגרה אחריה. הצעתי לבקי כיסא, אך היא כמובן מעדיפה לשבת על השולחן, בצד שלי.

"רצית לדבר על משהו", שאלתי.

"אתה לא חושב שאתה לוקח דברים קצת מהר מדי?"

"אולי את צודקת.. תגידי לנוג להאט לעל חלל 6, אנחנו לא רוצים להגיע לסטארבייס 883 מהר מדי".

"אתה יודע בדיוק על מה אני מדברת".

הבטתי למטה בהודאה, נשמתי בכבדות, והרמתי את מבטי חזרה אליה. "אולי את צודקת"

"u damn right שאני צודקת", בקי חבטה בשולחן. "אתה תמיד עושה את אותה הטעות.

"ומה אני אמור לעשות לגבי זה עכשיו?"

"אני מקווה שלא מאוחר מדי. נסה פשוט להאט את הקצב. גם אם שניכם מאד רוצים את זה... לא צריך להדליק את כל הגפרורים בבת אחת.. בסוף לא יישאר לך עם מה להחזיק את הגחלת."

"את צודקת", אמרתי. אולי כדאי לדחות קצת את המפגש הבא שלי עם השגריר. סה'כ זה עדיף לקחת את הדברים לאט".

בקי הרימה את עצמה מהשולחן, והסתובבה אל הדלת. לאחר שני צעדים היא הסתובבבה חזרה. "זה היה קל מהרגיל היום", אמרה בקי בחצי צחוק, "אתה יודע?"

"אני כנראה מתרכך עם הגיל..." חייכתי, ובקי יצאה חזרה לגשר הפיקוד. נעמדתי על-יד החלון הגדול של חדר המצב, והבטתי החוצה אל הכוכבים הנעים במהירות.