לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

היומן של קפטן ערן


אלו הם מסעותיה של ספינת הדגל אנטרפרייד וצוותה, במסעותיהם המתמשכים ברחבי מנהרות התועלת והעולם האמתי.
כינוי: 

בן: 41

MSN: 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2005    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2005

שדרוג חיישנים.


תקציר הפרקים הקודמים: 

"קומנדר טאקר מתקשה להבין את הצורך של הספינה בחיישנים משופרים."
"אני לא מוכן להעמיד את כלל מערכת החיישנים הויזואלית של האנטרפרייד בסכנה!"
"ההליך אינו מסוכן ב-99.4% מהמקרים. בסך הכל חותכים בלייזר את קרנית החיישנים, מתקנים כמה סטיות פנימיות במערכת, ואוטמים מחדש את החיישן."
"ואם ישרפו מעגל ראשי במערכת החיישנים?" התעניינתי.
"נאבד את היכולת לזהות מטרות ויזואלית!" הזהיר טאקר.
"אבל העלות היא יחסית מועטת. זה יביא לחיסכון באנרגיה ובמשאבים כלכלייים לאורך זמן."

וכעת, ההמשך:

ספינת הדגל הצבעונית האיטה מעל חלל לא רחוק מפרנגינר, המרכז המסחרי העיקרי של גזרה דלתא, ונכנסה למסלול הקפי סביב כוכב הלכת. מעבורת קטנה עשתה את דרכה לעבר פני השטח. מחלון המעבורת נראו פניהם של קפטן ערן, לוטננט נוג, וד"ר פלוץ'. המעבורת נחתה בעדינות על משטח נחיתה במרכז המסחרי העיקרי של פרנגינר, והצוות יצא ממנה לתוך המבנה הקרוב. בתוך המבנה, שהיה מורכב מחנויות פרנגיות רבות, נכנס הצוות לחנות למוצרי אופטיקה.

"שלום", אמרתי לדיילת המכירות הבאג'ורית. "באתי לקחת את המתקן שהזמנתי בתחילת השבוע."
"אין בעיה", אמרה המוכרת, והובילה אותי לאחד החדרים האחוריים. הבאג'ורית פתחה את אחת המגירות, ושאלה: "מה השם?"

"קספר", עניתי. "ערן קספר". היא דפדפה בין בחלק של המגירה שהיה מסומן באותיות נ-ת, ושלפה ממנו שקית נייר לבנה.

"תודה", אמרתי, וסגרתי את עניין התשלום.

 

ד"ר פלוץ' התרחק ממני באיטיות, ופתחתי את עיניי. לראשונה מזה מספר רב של שנים ראיתי בחדות לא רגילה.

"ייקח קצת זמן להתרגל", אמר רופא הספינה, "אבל אני מאמין שתוך כמה ימים תרגיש נוח לגמרי עם המתקן."

"הצרה היא ללמוד להפעיל אותו.." אמרתי בחיוך.

"אם יש לך איזשהן שאלות", אמר פלוץ', "אני תמיד כאן."  

"תודה, ד"ר", אמרתי, ויצאתי מהמרפאה.

 

במסדרון תפס אותי קומנדר טאקר, מחויך כאילו הוא זכה במיליון דולר.

"קפטן, יצא לך אולי להיות על הגשר מאז שסיימתי את השדרוג למערך החיישנים של הספינה?"

"לא", אמרתי, "הייתי קצת עסוק..."

"כך שמעתי.."

"הבנתי שהכנסת הפתעה לתוך המנגנון?"

"חכה כשנגיע לגשר", אמר, בדיוק כשהגענו למעלית הטורבו הקרובה.

 

דלתות מעלית הטורבו נפתחו בגשר הפיקוד, וטריפ ואני יצאנו ממנה. קומנדר בקי קמה מכיסא הקפטן וניגשה אליי.

"סופסוף הגעת", אמרה בקי, "אני לא יכולה לחכות לנסות את המערכת החדשה שטאקר התקין."

"עשיתם אותי סקרן", אמרתי. "טריפ, תעשה את הקסם שלך."

טאקר ניגש לעמדת המבצעים, והקליד במרץ רצף פקודות. "לוטננט נוג", אמר, "קח אותנו לקצה הגזרה. באיזו מהירות שאתה רוצה".

ספינת הדגל הצבעונית נצבעה בצבעו של החלל, ונעלמה למראית עין וחיישנים.

"ט'פול", אמר טאקר, "תפעילי את הסורקים לטווח ארוך."

"בהסוואה?" ערערה ט'פול, "האפקטיביות שלהם נמוכה ביותר, והם יפגעו במנגנון ההסוואה."

"כבר לא", אמר טאקר. "הושי, שלחי הודעת תת חלל לספינת הצי הקרובה. תגידי להם לסרוק את הגזרה לכל סימן לספינה מוסווית."

הושי עשתה כדברי טאקר, וקיבלה תשובה שלילית.

"אתה רוצה להגיד שאנחנו יכולים עכשיו לסרוק לטווח ארוך וקרוב גם בהסוואה מלאה?" התפלאתי וחייכתי.

"וזה רק קצה הקרחון. החיישנים חדים בהרבה." טאקר הציג תמונה של מערכת הכוכבים השכנה על הצג הראשי. "אתה רואה עד כמה הסריקה מדויקת? אפשר להבדיל בין יבשות בכוכבי הלכת של המערכת!"

"עבודה מצוינת, טריפ", אמרתי, וטפחתי על שכמו. "סגן נוג, קח אותנו למערכת בטא זד. מהירות מרבית. צי ני, שמור על ההסוואה עד שנגיע לנתיב הקפי סביב בתא זד עצמו. אני רוצה להפתיע אותם קצת."

 

האנטרפרייד המשיכה במסלולה לעבר מערכת בטא זד, בטוחה מתמיד.

נכתב על ידי , 9/4/2005 11:43   בקטגוריות תמורות ושינויים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מזל טוב, קפטן אחי :)


עולם הבית הסתובב על צירו באיטיות, כשמעליו צפה בחלל ספינת הדגל הצבעונית של הפדרציה ההומולסביטרנסגלקטית. סיירת קרב מדגם דומה אך קצת יותר ישן של האנטרפרייד התקרבה לעולם הבית, ומעט אחריה האיטה מעל חלל סיירת קרב נוספת, מהדגם הקודם בסדר. קפטני שלושת הספינות, ובנות הזוג של שניים מהם, השתגרו לפני השטח. ספינת סיור מדגם חדיש יחסית הופיעה גם היא לפתע במערכת הכוכבים, וגם הקומנדר הצעיר המפקד עליה השתגר לפני השטח. ספינת הגנרל הייתה האחרונה להגיע, וגם הוא הצטרף לארבעת בניו (ובנות הזוג) ואשתו על פני השטח.

על פני השטח, בבית הגנרל, שולחן ערוך בכל טוב ואפוף עשן בעל ניחוח בשרי. סביבו ישבו כל בני הבית, ובמרחק כמה מטרים מהשולחן הקרנה הולוגרפית של משחק הכדורסל של מכבי תל אביב. בלונים עיטרו את רצפת הבית, וריח הבשר הנצלה מעורר תאבון. הג'נרל ניגש לשולחן עם צלחת עמוסת סטייקים וקציצות בשר ביתיות (לא כאלה שיצאו מהמשכפל - כאלה שנולדו פעם), וחילק אותו בין יושבי השולחן. הג'נרל הניח את צלחת הבשר, מזג לעצמו כוס יין והרים אותה. "לחיים!" אמר, וכולם השיקו כוסות זו בזו.

עם סיום הסעודה וטקס שטיפת הכלים וכמובן, העוגה לקינוח (ומי אמר שאפשר לעשות דיאטה במשפחה הזו?!), עברתי לספינה של חתן היומולדת, שהייתה בדרכה למרכז האקדמאי הגזרתי, שבסמוך אליו נמצא פאב סטודנטים, אליו פנינו היו מועדות. בכניסה לפאב עמד ג'אפה גבה קומה והביט בחשדנות על הנכנסים. אחרי שחצינו את אולם הכניסה, חיכו לנו בפנים קרובי משפחה של החברה של אחי, שמנהלים את הפאב. אחרי טקס השלום המסורתי, התיישבנו מסביב לאחד השולחנות הנמוכים, על כריות שהיו מונחות על רצפת העץ. לאחר מספר דקות הצטרפו אלינו חבריו של אחי, ואחת החברות של חברה שלו.

"תגיד", שאלתי את קפטן אלון, אחד מחבריו היותר קרובים של אחי, "יצא לך פעם לבלות באיזשהו מקום בגזרה הזו בלי שיהיה שם מישהו שאתה מכיר שלא בא איתך?"
"זה אף פעם לא יכול לקרות", פסק בציניות.
"נכון", אמרתי. והלכתי להגיד שלום לידידי הוותיק (ויש שיאמרו "החתיך") מהטיול לגלקסית Germany לפני מספר שנים. אחרי התעדכנות קצרה, גיליתי שהוא עבר לגור על ירח קיבוצי במערכת הכוכבים השכנה לזאת של סטארבייס 883. סיכמנו שנתראה בהמשך, וחזרתי לשולחן של אחי, שבינתיים התמלא בעשן נרגילה בטעם תפוח.

בסיום הערב החביב, יצאנו אל מנחת המעבורות הסמוך, נפרדנו לשלום זה מזה, והתחלקנו למעבורות לפי חלוקה גאוגרפית, מה שהשאיר אותי עם קפטן יוסי, שהיה גם הוא (כמו קפטן אלון) בעברו אחד ממובילי פדרציית מכבי בגזרה. נכנסנו למעבורת המשוכללת, והמראנו לעבר עולם הבית.
"אז מה?" שאל הקפטן הוותיק, "מה אתה מתכוון ללמוד כשתשחרר מהצי?"
"וואלה", השבתי, "אם היה לי שמץ... אני מתלבט בין פקולטות שונות, לא בין תארים..."
"יהיה בסדר", אמר, "יש לך עוד זמן."
"והוא עובר מאד מהר", אמרתי, ובאמת כך היה, כי בדיוק הגענו לעולם הבית שלי. "יאללה", אמרתי, ולחצתי את ידו, "נתראה..."

המעבורת התרחקה במהירות מעולם הבית, מותירה אותי כמובן על פני השטח, והאיצה לעבר מערכת הכוכבים השכנה.
נכתב על ידי , 8/4/2005 23:29   בקטגוריות בבית משפחת קספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקפטן ערן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קפטן ערן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)