"you've got to be trusted by the people you lie to"

את זה אף פעם לא חשבתי שאני אעשה.

זה מה שעבר לי בראש בעודי מתלבשת. נדחקתי לחצאית הכי קצרה שמצאתי בארון ואחרי התלבטות קצרה החלטתי לוותר על תחתונים.
הורדתי קצת את הגופיה כדי שהחזייה הסקסית שלי תבלוט מלמעלה.


ירדתי למטה והתחלתי ללכת ברחוב.
מיותר לציין שמשכתי את המבטים של כל האנשים המעטים שהיו ברחוב בשעה מאוחרת זו של הלילה.
כעבור 10 דקות עצרתי וחיכיתי למכוניות שעתידות לבוא.


מכונית ראשונה - אישה עם מבט מזועזע בעיניים (טוב, כנראה שאני אצטרך להתרגל לכאלה...)

מכונית שנייה - זוג, הגבר בהה בי שנייה אחת יותר מדי והחברה שלו התעצבנה עליו.


שלוש דקות שוממות עברו ואני התחלתי לדאוג.
בדיוק אז שמעתי את המכונית מתקרבת מעבר לפינה.
הייתה לי הרגשה טובה לגביה, התקרבתי לשפת המדרכה, הבלטתי את החזה וחייכתי חיוך שובב.
כשהוא ראה אותי, הוא עצר מיד.
העפתי בו מבט - זקן מדי - חשבתי לעצמי (אני עדיין במצב שאני יכולה להרשות לעצמי להיות בררנית) סימנתי לו שימשיך הלאה. הוא ניסה להתעקש אך כך גם אני.


עוד שתי דקות מתות חלפו להן ואז ראיתי אותה - החיפושית האדומה קירטעה לעברי ואני ידעתי שזה זה.
המבט הראשון שלו היה מהוסס אך הוא מיד התעשת, אותת ועצר לידי.





שעת אחר הצהריים מאוחרת, הוא ישב במרפסת עם הקפה והסתכל על העוברים ושבים ברחוב התל אביבי הכל כך מוכר לו.
צליל של הודעה הקים אותו ממקומו והוא הלך להביא את הפלאפון.

"טשרניחובסקי 6 שעה 5 תבוא לבד" זה היה תוכן ההודעה שקיבל ממספר לא מוכר.
לא היה לו ברור אם ההודעה נשלחה לו בטעות או במכוון אבל העובדה שזה אחד השירים האהובים עליו גרמה לו להחליט שהוא יהיה שם היום בחמש.


הוא העביר את הערב בתהיות רבות על פשר ההודעה אך למרות סקרנותו הרבה הוא לא העז להתקשר למספר חזרה וגם לא שאל אף אחד מהחברים שלו אם הם יודעים במה מדובר.
גורם ההפתעה היה כנראה חלק חשוב מהעניין והוא לא רצה להרוס.


בהמשך הערב הוא יצא עם חברים לבית קפה. הוא ידע שהוא יצטרך להישאר ער עד 5 ולכן בחר באספרסו כפול ואח"כ בעוד הפוך לדרך.


הצפייה היתה מורטת עצבים אך השעה 4 כבר הגיעה והוא התחיל להתלבש.
הוא כבר לא היה מסוגל לשבת יותר בבית ולכן החליט לצאת לסיבוב עם המכונית ברחובותיה השוממים של העיר.

בדיוק בחמש הוא פנה לרחוב טשרניחובסקי. הוא בדק את המספרים -14, 12, 10, 8...


הוא ראה דמות עומדת על המדרכה בלבוש פרובוקטיבי למדי. הוא היסס לרגע אך הוא כבר ידע שזה לא סתם צירוף מקרים. הוא עצר לידה והיא נכנסה לאוטו בבטחון.


"זה מה שאני חושב שזה?" שאל ספק בבלבול, ספק בהתלהבות.
"כן" עניתי בפשטות והתחלתי לנשק בלהיטות את צווארו. הוא הגיב מיד והוריד לי את הגופיה בפראות. אחרי כמעט שעה של סקס פרוע ומעט לא נוח (בכל זאת, מכונית ועוד חיפושית שנת 67) מצאנו את עצמנו במושב האחורי, שנינו עם סיגריה, הוא עם נובלס ואני כמובן עם המלבורו לייט.

"נו, כמה אני משלם?" הוא שאל בחצי חיוך.
"אתה יודע בדיוק איך אתה משלם לי על זה - מחר אתה מגשים לי את הפנטזיה..."

החלטתי לעשות ספירת מלאי קטנה לקראת יומולדת 21.

עד עכשיו התנשקתי עם 8 אנשים.

5 מהם זה אנשים שיצאתי איתם.

     מתוך ה- 5 שניים נישקו ממש טוב

3 האחרים היו שיכורים (וגם אני) ולא הכרתי אותם.

      גם מתוכם שניים נישקו ממש טוב

           ומתוך השניים יש אחד שאין לי מושג איך קוראים לו ואני גם לא ממש זוכרת איך הוא נראה.

זה כבר היומולדת השלישי במספר (נדמה לי) שכשאני מכבה את הנרות אני מבקשת שעד היומולדת הבא אני כבר לא אהיה בתולה (אני לא באמת מכבה נרות כל פעם אבל הבנתם את הנקודה)

אבל לפחות השנה אני יכולה לדווח על התקדמות בנושא כי מישהו מהנזכרים למעלה הגיע למחוזות חדשים - אמנם רק עם היד אבל בכל זאת... (מזל ששתיתי לפני זה אחרת גם את זה לא הייתי עושה)

זהו, השנה אני כבר לא מצפה מעצמי לא להיות בתולה עד גיל 22, נמאס לי, מה שיהיה יהיה ונשתדל להנות מכל מה שיהיה.