אין סופי

 אני ערה כבר יותר מ24 שעות ... כנראה שהמצב הזה מחרפן אותי וגורם בעקיפין למחשבות והרגשות כאלה די מוזרות ..

החמימות והתמימות שעוטפות אותי מצטלבות עם יגוייסטיות ורוע שבי ..

 השאיפה לשלמות שאף פעם לא תתממש, רצון להגיע לשלווה נפשית,

לתאחד עם אני הפנימי שלי. כשאני חושבת על המעשים שלי אני כול כך שונאת את עצמי,

היום פגעתי בו , ללא כוונה , גילית משהו חדש , משהו שנורא העציב אותי, משהו שהוא

 לא אמר לי לפני זה, משהו שכנראה גם אני לא הייתי אמורה לדעת. אני זונה ,

 אני פשוט בנאדם כול כך רע , לא ציפתי מעצמי לדבר כזה , לא חשבתי שאני יגיע למצב כזה ..

דוגרי הבעיות שלי הם מיעוט לעומת מה שאצלו ,

הבעיות שלי זה כמו בעיות של ילדים קטנים ,

ילדים מפונקים ומטומטמים (למרות שאני לא כזאת מפונקת , בכלל לא!)

ועוד אחרי זה אני מתפלא שמתייחסים אליי כמו אל ילדה קטנה, בטח שיתייחסו אליי ככה..

אני כמעט בת 18 ורמה שיכלית שלי לפעמים של ילדה בת 13 :| ..

זה גם מוביל אותי למצב שעכשיו לפני שבאתי לעדכן

נכנסתי לבלוג של ידיד טוב לשעבר (מה זה ידיד שלי הופרדנו בלידה,

ככה לפחות טענו הרבה זמן ) וקראתי פוסטים על תקופות שהיינו ידידים טובים מאוד ,

אפילו גיליתי הרבה פרטים חדשים שלא ידעתי.. אני יודעת שכול זה עבר

 והיה ואין מה להגיד כי הכל כבר נעשה ... אבל קראתי פוסטים שלמים מהתקופה ההיא,

חלקם העלו בי זיכרונות טובים ועלה לי חיוך על הפנים ,

חלקם זיכרונות רעים שחלקם אני לא זוכרת (אולי בגלל כול הקטע של הדחקה ),

 זה נחמד שאתה עובר כול כך הרבה עם בנאדם ! לדעת שעברתם המון ,

שבכל פוסט שלו היה מוזכר "מירה פה ומירה שם " ...

אגב יש לי הינגאור מהיום כזה כאילו בלילה , אירגנו מעין קומזיץ היה שמיח , היה כיף , חבל שאני זונה ! "\

משפט שעשה לי תבוקר המוקדם : "מה אני נראה גראזני?"  הדרך הביתה היתה שולטת,

 וההשתכרות הבאה כנראה תהייה עוד הרבה מאוד זמן, למה אני דבעית כשאני שותה!