החיים הם כמו סוכריה, קל לקחת אותם מתינוק.

כן, לא להאמין, רשת FOX הכריזה שהסדרה 24 תחזור לעונה חדשה בסביבות מרץ שנה הבאה, והעונה הפעם תחרוג מהקונספט ותכלול 12 פרקים. השמועות גורסות שהפעם ג'ק באוור נלחם כדי להציל את הקריירה של קיפר סאת'רלנד.

זהו, זה מה שרציתי לעדכן.

סתם, נו, לא יודע אם ישראבלוג ממשיכים עם בלונים ליד מי שחוגג יום הולדת, אבל בכל אופן לא תראו אחד לידי היום. התאריך שלי, ההיילייט והבת מצווש שלי חלפו להם ביום שלישי, רק אז נזכרתי לחגוג את גיל 24. פשוט, אמ, יותר מדי עיסוקי יום הולדת ומעט מדי חוסר זמן לכתוב פה פוסט צומי שאומר "היי, תראו יש לי יום הולדת היום!". אני כבר רגיל שהפייסבוק דואג לצומי הזה לבדו.

אבל כן, יצאתי לפאב ביום שני, יצאתי לפאב ביום שלישי, יצאתי לפאב ביום רביעי, יצאתי לפאב אתמול ולשם הגיוון אני גם אצא לפאב היום. הגוף שלי כבר לא מסוגל להכיל כאלו כמויות אלכוהול, נראה לי שאתנדב לנהוג היום בחגיגה הרשמית ליום ההולדת שלי. ג'יזס, לשמעון פרס חגגו פחות. ולג'יזס.

אז ככה חלפה לה עוד שנה, ככה כתבתי עוד משפט קלישאתי.

הייתה לי שנה לא רעה בכלל, בכל זאת, את היום השני שלי בתור בן 23 העברתי באמסטרדם ואז ברוק ורכטר, אבל כבר חפרתי מספיק בנידון. הייתי בחו"ל כל-כך הרבה בגיל 23 שזה היה פיצוי לא רע על שאר השנים. עדיין עבדתי בעבודה מסודרת כגיימר, עדיין יצאתי עם חברים שלי לאותם הפאבים שיצאנו בגיל 18, עדיין נכשלתי ברוב הדייטים שיצאתי אליהם אבל אני עדיין בסדר עם זה ואפילו עשיתי פסיכומטרי וקיבלתי בו ציון שיספיק לי אולי בשביל ללכת ללמוד שווארמולוגיה באוניברסיטה של החיים, אבל אני עדיין מרוצה.

ומה הלאה?

הלאה וואכבר.

אני מסיים את משרת הגיימינג שלי (לתוהים, לא נפתחת עוד משרה במקומי) וב-9 לספטמבר עולה על מטוס. ויורד ממנו. רק רציתי לראות איך הוא נראה מבפנים.

לא, נו, אני טס באיחור של איזה שנה-שנתיים ל"טיול אחרי צבא", "הטיול הגדול", "טיול מת-לטייל-בלי-ישראלים-אבל-טס-לאן-שכולם-טסים" "טיול אמא-מה-לי-ולסמים?" בדרום אמריקה. נוחת בלימה, בירת פרו, ומשם מגלגל.. אמ, מתגלגל בגל היורד לשאר מדינות דרום אמריקה עד שאחליט לסיים את הטיול בריו אחרי חצי שנה, או עד שירצחו אותי, מה שיבוא קודם.

אם חשבתם שעכשיו הבלוג לא פעיל, חכו לספטמבר. למרות שיהיה לי הרבה מה לכתוב פתאום, לא יהיה לי איך לכתוב. תאמינו לי, הדבר האחרון שאעשה הוא למצוא איזה מחשב עם חיבור אינטרנט ואעדכן את הבלוג. אני אכנס לפייסבוק ואעשה ריפרש כל דקה לראות אם משהו קרה ואז אקרא מלא טוקבקים ב-ynet. ככה עושים את זה.

אז, יאי, מזל טוב לי.

אני אסגור את הפוסט בשיר שתמיד היה שם בשבילי.

חן.