למי שלא ידע, האהבה הגדולה שלי והשאיפה שלי בחיים היא להיות איש שיווק. איש תוכן. קופירייטר. אסטרונאוט. ממציא מכונות. אחד שזורק מילים ומפריד אותם עם נקודה כדי שיראה מתוחכם.
האהבות הנוספות שלי הן לאייפון ולמשחקים. אז למה לא לשלב?
החלטתי להצטרף לצוות השיווק של המשחק ישראלוגו, משחק זיהוי לוגואים כחול-לבן. הוא מעוצב מגניב, הוא לא קל, הוא כיפי ויש בו משהו בהחלט ממכר.
ולסקפטים - אם לא הייתי מתכוון לזה, זה לא היה כאן מתנוסס על גבי הבלוג שלי.
רוצים דוגמא?
הדוגמא הזה נורא קלה ובמקרה נורא רלוונטית לאתר הזה, אבל יש שם עוד 800 סמלים לזהות מכל התחומים: חברות קטנות, חברות גדולות, ארגונים, קבוצות כדורגל, אתרי אינטרנט ואפילו סמלים מצה"ל לתפארת מדינת ישראל.
אה, והכי חשוב לישראלים - זה בחינם.
קודם כל, בעלי אייפונים, אתם מוזמנים לחפש Israelogo ב-AppStore או ללחוץ כאן להורדה של המשחק לאייטיונס שלכם.
המשחק עלה ממש ביום חמישי האחרון, כך שתוכלו להיות בין הראשונים שמשחקים בו לפני שיהפוך להיות הדבר הגדול הבא. להיפסטרים כמוני זה ממש עושה את זה.
כל מי שפשוט רוצה לתמוך בפיתוח ישראלי, חובב שעשועונים וחושב שהוא יצליח לעמוד באתגרים של זיהוי לוגואים, שיעשה פשוט לייק לעמוד הפייסבוק של המשחק.
חבל שלא הייתה לי את האפליקציה הזאת כדי להעביר את הזמן בסעיף הבא:
2) מילואים
הייתי שלושה שבועות במילואים מיותרים. אמנם קצינת הקישור נשמעה משכנעת בטלפון "תבוא, כולם פה", והגעתי רק בגלל זה ולא בגלל שמדינת ישראל תכניס אותי לכלא אם לא. הזמינו אותי למילואים כי את העציץ המשרדי שלחו במתנה ללוחמים ולקצין החימוש אצלנו היה חסר עציץ.
אבל, באמת, התפקיד שלי היה ללוות משאיות תחמושת שהוא תפקיד חשוב מאין כמותו:
1. להיות המאבטח של המשאית. לשם כך נתנו לי נשק ואימנו אותי בירי של 10 כדורים במטווח. לחמאס אין סיכוי.
2. להיות אחראי על הטפסים של התחמושת והחתמת הנציגים ביחידות. הרי ידוע לכל שנהגי משאיות תחמושת לא בנויים לשום דבר מלבד נהיגה, ואפילו לבקש חתימה על דף תהיה קשה מדי (אלא אם מדובר בחתימה מדודו אהרון).
3. לבחון תחמושת. זה מעולה, התחמושת ארוזה ולא נגעו בה מאז שיצאה מהמפעל, אבל אני צריך לבחון אותה למקרה שתיפול מהמשאית, או למקרה שהייתה נופלת עלינו רקטה ומפוצצת אותנו עם התחמושת.
כל השבוע הראשון שבו עסקתי בליווים הכניס את אמא שלי לחרדות, היא כבר העדיפה שאני אהיה נער ליווי מסוג אחר: ארוויח יותר כסף, אתעסק עם פצצות או משאיות פחות מסוכנות ותמיד יש סיכוי שאמצא אהבה.
אמא שלי שכחה שאני לא נמצא בתוך רצועת עזה, אז מצאתי דרכים להרגיע אותה:
את השבועיים לאחר מכן, אגב, העברתי במל"ן בשדה תימן. והחרוז בשם הבסיס זה הדבר היחידי שמהנה בו.
בשדה תימן מגדלים חיטה ומשקים אותה בשמן.
בשדה תימן לוקחים אשכנזים כמוני ומבשלים אותם בשמש כמה שעות עד שיהיו בעלי לוק תימני.
בשדה תימן אין שום נהג חברה'מן.
אבל זהו, די, לעומת "מבצע" "צוק" "איתן", המילואים שלי נגמרו לפני שבוע וחצי.
זה נתן לי זמן לחשוב מה ארצה לעשות בעתיד:
3) טיסה לאירופה
אני מניח שהעדכון יהיה הרבה יותר מרתק אחרי שאהיה שם.
אבל כן, ב-19.9 אני הולך לשתות בירה באוקטוברפסט במינכן (שיתקנו את שם הפסטיבל),
לאחר מכן אני הולך להיפסטרפסט בברלין (ז"א, כל יום בברלין)
ולאחר מכן לפסטיבל הפרחים באמסטרדם (אה, זה לא עכשיו? אז על איזה פרחים דיברו איתי?)
4) בדיקת איידס
הכל חיובי. כלומר, הכל שלילי. כלומר, לעזאזל, התכוונתי שאני נקי מאיידס.
אז כרגע הדרך היחידי שלי להיות ויראלי היא ישראבלוג או ישראלוגו, או בשניהם.
אני מבטיח לעדכן אם אתם תבטיחו להתעדכן.
חן.
שומע: את צ'ט פייקר המעולה, שאמור להגיע לכאן להופעה בסוף אוקטובר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
