א. כמה שאני מתה על ימים כאלה...סתם..ממש לא. קודר. אין מצב ים. כולם חולים.
אתמול פגשתי מישהי שסיפרה לי שבעלה היה חולה, נסע למילואים, חזר חולה, נסעו לחו"ל כשהוא חולה, חזרו והוא עדיין חולה.
אמרתי לה שהיא חולה.
מה לא ככה?
ב. הספורט מרווה אותי נחת מסוימת. בכדורגל יש עניין, בכדורסל כולם ירדו רמה ובכלל, יש הרבה אירועים. הליגות נפתחו.
יהושוע. ראיתם את הנאום של דויד גרוסמן? ראיתם את יאיר לפיד מתחנחן אתמול לאולמרט? ואיך אולמרט צוחק כשיאיר בכל זאת מתקיל אותו: יש עשן בלי אש?
ומה עונה שיא השחיתות (כך אמר העם)? מרוב עשן אני לא יכול לתפקד. אז לך!
TheRaveN
קצרצרים:
1. כמו כל חורף או שינוי מזג אוויר, יורדת עלי עננת שפעת ואני חולה כבר כמה ימים. איזה בעסה בגרון. לא עוזר הקלגרון.
2. אני מאושרת שאני עוד מצליחה להתחיק את עצמי. לדוגמא, בסעיך הקודם לא שמתי לב שהחרוז שכל כך שמחתי עליו בסוף המשפט הוא לא ראוי. גרון וקלגרון זה נורא. חפוז ותפוז זו דוגמא מושלמת לחרוז. אבל גרון וקלגרון זה דוגמא לחומר הפעיל של אקמול צינון על מצע של תאי מוח שרויים בסטלה.
3. היועץ המשפטי מאשים את ההוא, זה מאשים את סגן המבקר, ההוא משלם מתחת לשולחן להיא, ההיא רוצה לספר על מעשיו של היועץ...בלאגן. מעניין מה יהיה בפגישה השבועית של הגברים האישה והעוד גבר. מרכזי כזה. מה יחליטו הפעם וכיצד יסיטו את דעת הקל שוב ושוב ושוב.
רוצים להרגיש יותר טוב בחודשי החורף? קנו את המרענן הרשמי של הספונסרים שלי:
חיוך!
(וזה חינם!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheRaveN 2.0