יושב על המרפסת ויוצא לי עשן מהפה. מיצי הקיבה שלי עולים מעלה מעלה, ואין ענן אחד בשמיים. אפילו לא טיפת ענן. הסלט הזה נראה כמו שיר של תום יורק. פיסות נייר, שבבי מילים ומשפטים, מתחברים בסופו של דבר. הרי המנגינה העליונה חזקה מכל השבבים שמתחבאים מתחת לה. נמשיך עם המנגינה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
