צה"ל הוא המקום היחיד בו מחנכים אותך
לאמינות, אבל תגיע לתפקיד טוב רק דרך פרוטקציה.
לדבקות במשימה וחתירה לניצחון, אבל אף משימה לא באמת מאורגנת, כך שאי אפשר לנצח.
למשמעת, אבל משום שאין אף הוראה או פקודה (חוקית כמה שתהיה), חד משמעית, אין לך למה להיות ממושמע באמת.
לשליחות, כשהשליחות הכי גדולה שלי זה מהקרייה לעזריאלי, גם אם הם רוצים שאני אאמין שאני "תומכת לחימה".
לחיי אדם, אבל ילדים קטנים מחזיקים נשק כבד בשביל להילחם על משחקי אגו של מנהיגי העולם.
לטוהר הנשק, אבל עדיין מרביצים לערבים במחסומים, ואזרחים חפים מפשע (וזה לא באמת משנה מאיזה צד של העימות), נרצחים כל יום.
לאחריות, כשצה"ל לא לוקח אחריות על עצמו.
לדוגמה אישית, אבל דגל הבט"ר בטקס ההנפה קרוע. או שהמפקדים צוחקים בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
למקצועיות, אבל אף מפקד לא נתן לי מעולם תשובה חד משמעית לשום דבר.
בצה"ל גם מחנכים לרעות, כשרעות בעצם נוצרת לבד ולא בגלל הערך.
כי גם אם הן תימניות, בסוף חודש שהן תקועות לך בתחת ואתה להן, אתה תגיד להן שלום.
צה"ל,
הוא הצבא היחיד בעולם שמחנך את חיליו בערכים שראשי התיבות שלהם הם "אדם שחט אדם".
ולא לשכוח את הרעות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
