"- ואז באת אליי, כשהחיים רק נראו כמתחילים.
המעט שידעתי אז... לאן זה ילך? "מתי זה התחיל?"
פעם הייתי חופשי לעוף...
אף פעם לא הבטחתי כלום, זה גם יכול להיות להיתראות.
אל תשאלי למה,
אל תהיי עצובה
לפעמים, אנחנו צריכים לשנות את הדרכים שתיכננו לנו.
רק תנסי להבין, אני מנסה להציל אותך
מהמקוללים והאבודים.
למרות, שהחזקת אותי קרוב
אני מרגיש בזיכרון עולה,
כמו קמצוץ של פחד,
כמו עננים עדינים, בשמי קיץ בהירים
פעם מזמן, לאור הירח...
אני לא יכול להסביר, ואני לא יודע
איכשהו, אנחנו יכולים להתאחד
אל תשאלי למה, אל תהיי עצובה
לפעמים אנחנו צריכים לשנות את הדרכים שתיכננו,
אל תשכחי מה שהיה לנו
אבל תני לי להציל אותך,
מהמקוללים והאבודים.
"אהבה- לא אומרת לי כלום,
אם יש מקומות גבוהים יותר להיות בהם."
היי את, אל תבכי,
תאמיני לי, אני עושה את זה בשבילך
שימי לב להחלטה הבאה שלי:
אני אעלם מחר בצהריים.
האגדה שלי רק החלה,
שומדבר לא יקח את האמונה שלי,
במסע שלי לשמש.
אל תשאלי למה,
אל תהיי עצובה,
לפעמים אנחנו צריכים לשנות את הדרכים שתיכננו
רק תנסי להבין,
ניסיתי להציל אותך
מהאבודים ומהמקוללים.
אל תשאלי למה,
אל תהיי עצובה,
לפעמים אנחנו צריכים לשנות את הדרכים שתיכננו
תשאירי אותי מאחור, אל תסתכלי שוב
כי עמוק בפנים את יודעת,
אני אבוד ומקולל. -
מתוך יומנו של איקרוס."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
