***
הרגעים האחרונים שאותנו מאחדים,
הולכים ועוזלים,
ונשארים רק הזכרונות,
השיחות, התמונות, המתנות,
ולמה האהבה נגמרה מצדך,
ומצדי נשארה?
וכמו תמיד.. אני הפגועה,
בוכה בלילות,
ורק אלייך כל הזמן חושבת,
ועכשיו הכל נגמר,
אתה כבר לא תשוב אליי,
הלכת ממני איתה,
כמה שאהבתי,
ככה גם סבלתי,
כמה שרציתי,
ככה לא קיבלתי,
כל חלום טוב הפך לסיוט נוראי,
ולא מוצאת טעם לחיים,
עכשיו הכל נגמר...
אתה כבר לא תשוב לזרועותיי,
הלב התנפץ למליוני חלקים,
כשראיתי אתכם מתחבקים,
ירדו הדמעות בלי הפסקה,
ולנחם את עצמי לא מצליחה,
הלב כואב נורא,
הנשמה רק בוכה,
הדמעות זולגות בלי הפסקה,
ואני בפנים שבורה,
לספר לי עד כמה שהוא אוהב אותך,
את לא מפסיקה,
נזכרת באותם הימים שהאהבה עדיין הייתה,
באותם הרגעים הטובים כשהיינו יחד,
ואני לרגע אותך לא שוכחת,
איך אהבתי אותך,
איך בערב ביחד ישבנו,
איך מבטים החלפנו,
וכבר נשבר לי,
נמאס לי,
נגמר לי הכח,
מזה שאותך אני לא יכולה לשכוח
יושבת בבית,
מנסה לכתוב פאקינג שיר,
ויוצאות לי הדמעות,
במקום המילים.
* מיותר להגיד שכל הזכויות שמורות לי ואין להעתיק את זה, נכון..? *
