אז זהו, החופש הגדול חלף לו, והתחילה לה שנת הלימודים האחרונה שלנו. י"ב.
אז ממש אוטוטו נמצא את עצמנו בתקופת הבגרויות והכנות לטקס הסיום.. ומפליא עד כמה הזמן עובר מהר ובלי שנשים לב אפילו ניהיה אחרי תקופת בית הספר, 12 שנים ארוכות.
אז עכשיו 6 וחצי בבוקר, לאחר התהפכויות מצד לצד במשך חמש שעות בערך שבהן לא נרדמתי החלטתי לוותר על השינה ולהשאר ערה לביה"ס.
היום הראשון של ביה"ס הלך בסדר בסך הכל, לא מייאש מידי. מערכת השעות שלי כוללת 32 שעות בשבוע, שלאחר שאני אפרוש [ואני אפרוש!] מפסיכו-סוציו היא תכלול 26, שזה סבבה לגמרי. בימי שני חלון קבוע של שעתיים באמצע היום ויום רביעי אני לומדת רק שעתיים, חמישי מתחילים בתשע :]
החודשיים האחרונים היו מלאים בבכי, צחוק, תובנות וגילויים חדשים, אנשים חדשים, נפלאים ונפלאים פחות, קצת מריבות, ציפיות וגעגועים ומה לא.
תודה לבננה הבלונדה שעשתה את הימים להרבה יותר יפים ואת הלילות ל.. אממ.. יותר ערניים? ואת כל החופש הזה לבלתי נשכח, אוהבת אותך המונים!! =) תודה למונה הקטנה שלי שסבלה אותי גם כשהייתי בלתי נסבלת ולא עזבה אותי :P לנטאשה שגם במרחק של מאות קילומטרים לא הפסיקה לאהוב ולהתגעגע, ושעוד 68 שעות תיהיה שוב פה, לאחר חודשיים ושבוע שנעלמה לנו, וברחה לה לקנדה, חוצפנה!!!
ותודה לכל מי שהיה שם כשהיה צריך, גם אם זה רק כדי להעלות חיוך על הפנים כשלא מוצאים את הסיבה ולהקשיב כשצריך לשפוך את הלב.
לא היה לי את הזמן, או יותר נכון לכתוב על פולין, אבל גם זה יבוא, ביחד עם תמונות.
Give me just one part of you to cling to
And keep me, everywhere you are
It's just enough to steal my heart and run
And fade out with the falling sun
Oh, please don't go
Let me have you just one moment more
Oh, all I need
All I want is just one moment more
You've got to hold me and maybe I'll believe
שתיהיה לכולנו שנה נפלאה :]
אוהבת, סיון 3>