Schizophrenia for Beginners

לאהוב אותה

זה כמו לזרוק אינספור אבנים

על קיר בטון

במטרה לחדור, לנפץ, להגיע לצד השני

כי בצד השני יש את כל נפלאות העולם

וכשאבנים קטנות לא עובדות, אני לוקח אבנים גדולות יותר, בלוקים וסלעים

וזורק.

והרי ידוע לי שזה לא יעבוד

מניסיוני הגדול ממקומות בהם יש צורך לחדור קיר בטון, יש צורך במטול רקטות, צרור רימונים או פצצה נדבקת...

מאחר וכל אלו כרגע לא נמצאים ברשותי אז אני ממשיך

קיר בטון הרי, ממה נבנה?

משלל חומרים שאותם יוצקים ומערבבים ביחד, במשך הרבה זמן,

כדי ליצור קיר חזק, שיעמוד בכל דבר רע המאיים לפגוע במה שהוא עוטף.

בהיעדר דלת זה מה שאמשיך לעשות, ובשלב מסוים אני חושב, אתחיל לחפש דרך לחפור ולעבור לצד השני

כי זה או זה, או ליצור שבר, שגם הקטן ביותר יספיק לי כדי להתחיל

להתחיל לראות דרך כניסה,

ואפילו שאני כבר יודע, להסתכל פנימה ולהבין מה מצפה לי

כי לפעמים שוכחים כשלא רואים הרבה זמן, ונאבקים בקיר בטון.

זה מייאש וכואב.

ולפעמים מוצאים איזה שבר מעניין, שריטה בבטון, משהו שמדרבן להמשיך

כל פעם אני נאחז במשהו, עד שאמצא דרך פנימה,

עד שאחדור את קיר הבטון הזה.