לשוטט כאן, בין מעט הבלוגים שנמצאים אצלי בקבועים ועוד כותבים משהו פה ושם, זה קצת כמו לחזור לבית ילדות. זה מקום דחוס ברגשות וחוויות שעברתי, דחוס בעולם פנימי מזמן אחר. נעים לי פה ונוסטלגי, הוא שלי ולמרות זאת אני מסתובבת בו כמו תיירת. אני כבר לא כאן.

יש בי הרבה אהבה והוקרת תודה למקום הזה, לנשים ולאנשים שהיו עבורי חלק ממנו.