אני יושבת רוב היום מול הטלויזיה הגדולה שמחוברת למחשב, מרפרשת את פורום תאומים ושלישיות כפי שפעם ריפרשתי פורום אחר, ומתעדכנת בפייסבוק במקום בישרא. מתגעגעת לימים שבהם האינטרנט היה יותר מסעיר, שהרשת החברתית היתה כאן, שיריב עמד מאחורי המנעול לתכנים שלנו ולא איזה צוקרברג שכיף לשנוא, ושהיה אשכרה צריך להוציא מעצמנו תוכן, ולא רק משפטים בני 140 תוים ולינקים לתכנים של אחרים. הכרתי פה יותר אנשים מבכל מקום אחר, היום חצי מחברי בפייסבוק הם בעצם מכרים מכאן. דרך פייסבוק אני לא אכיר אף אדם חדש.