כוכבים ופרברים

אני שכבתי שעות במיטה. למעשה, ימים שלמים של בהייה ממושכת בתקרה חסרת

כוכבים (כבר ציינתי שכוכבים ותקרות הם מוטיב חוזר בקטעיםשלי?)

עד שקלטתי שהכחול שמטפטף מהתקרה זה לא מים מזוקקים מהמזגן,

אלא יותר כמו

הכחול שלך מטפטף חזרה אל תוך החיים שלי

לאט לאט.

אני נשבעת לך, לא שמתי לב איך הכל

נעשה פתאום שוב כחול.

אז אתה קורץ לי, כי אתה יודע שזאת דרך נפלאה להשיג את תשומת הלב שלי,

וזה פועל כי לפתע כל השרירים שלי מתכווצים ואני

מתקפלת אל תוך עצמי.

התרופה לזה זה החיוך שלך, ששווה בערך

7 מליון דולר.

והריסים, אלוהים, הריסים,

הכל כל כך מדויק שלא פלא השלב שלי פועם מהר יותר מאי פעם.

באמת שלא קשה לרגש אותי, כל מה שאתה צריך זה להציע לי לרקוד ולזמזם לי איזה מגנינה מוכרת

לאוזן. משהו על זה שאתה חיפשת אותי הרבה זמן,

או לפחות משהו בסגנון, ושאתה מאד שמח שמצאת, כי אני לא כמו כולן.

למרות שאני כן.