כוכבים ופרברים

זה קצת כמו להסתכל על אגם מאוד ברור

ולרצות רק קצת

להכניס את הקצה של האצבע ולחוש את

מה שנראה כל כך רך...

אבל למעשה, ככה מפוררים אימפריות.

ועכשיו היסטריה;

אני מנסה לאסוף חזרה את כל הטיפות

לחבר את הכל חזרה לאיזו אופוריה טפשית שתיצור חתיכת תמונה יפה

שיכולתי לראות כל כך בבירור

ועכשיו.

עכשיו אני רודפת אחרי סיגריות שוב,

מחפשת מפלט בזרועתיהם של זרים שאינם יפימכוערים כמו ש

אתה היית בעיניי.

אני נכווית כל פעם.

הכל מתפורר וקר ומר לכולנו בפה.