אני מחפשת את פנייך בין ההמון.
האנשים שבמלך ג'ורג' לא עוצרים לרגע, אבל האוזניות שלי מזריקות לי הישר לורידים
דרך האוזניים
צלילים ותווים
שמאטים את הכל.
כבר אמרתי לך שאתה מכניס את הכל להילוך איטי?
והמחשבות עליך מחזירות את הצבע לתמונה
את הירוק לעצים, כל הדם שירקתי על גאווה מחניקה ודמעות בעיניים מהתרגשות מהולה בכעס מהול ביגון מהול ב
ך.
וכל הקלישאות האלה ממלאות אותי שוב באופן הפתטיביותרבעולם
אבל מה אכפת לך כבר לכתוב עליי איזה
צמד קטן של מילים מלודיות?
אני גם רוצה שתלך
שתפסיק להופיע בפניהם של כל הזכרים ברחוב המחורבן הזה
שכל כך סוען לפעמים שקשה לי להבין איך האדמה לא קורסת
תחת סוליות הנעליים הבלויות
ואיך אני לא קורסת בכלל
איך הברכיים שלי סוחבות ומתמודדות עם
העקבים ועם
הלחץ.
תמלא לי את הריאות בשירים.
תעוף כבר, תשוט כבר, תלך תרוץ
תטוס לי מהעיניים
זה מעייף לחפש אותך כל הזמן אז אני מחניקה בינתיים את הנשיקות מתחת למיטה
ומחכה שהשיר יגמר והמים ירתחו
והבחור יתקשר והקווים יפתחו
ואני מחכה לרישיון,
מחכה להצלחה, לכשלון
מחכה שיובל תחזור
מחכה שיפתרו בעיות העולם
מחכה שניו יורק תטבע כבר בים
מחכה שתלך כדי שתשוב
מחכה שתבוא ותנגן לי שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
