כוכבים ופרברים

בני אדם יוצרים להם עולמות משלהם בשטח הקטן שמול פניהם.

"הרטבנו זו את חולצתה של זו והמשכנו לשלח את הבכי לפנינו כמו פנס שיחפש עצבויות חדשות ונשכחות, כאלה שמתו בנימוס לפני שנים אבל בעצם לא מתו, ושבו לחיים בעזרת מעט מים. אהבנו אנשים שלמעשה לא היינו צריכות לאהוב והתחתנו עם אנשים אחרים כדי לשכוח את האהבות הבלתי אפשריות שלנו, ואולי פעם צעקנו הי ליורה הרותחת של העולם אבל ברחנו לפני שמישהו הספיק לענות. כל הזמן בורחות וכל הזמן רוצות לחזור, אבל כל הזמן מתרחקות עוד ועוד עד שלבסוף זאת סתם סצנה מסרט, ונערה אומרת היי ליורה הרותחת של העולם, ואת סתם אישה על הספה שצופה בסרט עם בעלה והרגליים שלו על הברכיים שלך ואת צריכה לשירותים. היו לנו דברים בסדר גודל כזה לבכות עליהם. אבל הסיבה הכי טובה לבכות הייתה להרוות את האוויר שלפנינו. זאת רומנטיקה."

אני מדברת השבוע רק בציטוטים וזה בסדר.

אני רק צריכה ש

תניח את דעתי לעוד קצת.