כוכבים ופרברים

מרחק נשימה, נשיקה- dare you to move.

אולי תחייך ולא תהיה כל כך עצוב?

הדמיון שלי פועל שעות נוספות, כך נודע

כי כשפקחתי עיניים ישבתי איתך

ואתה לא כאן, ואתה לא איתי

ושוב פעם חלמתי כי זה לא אמיתי.

זה שקר שנבנה כמו חומת לבנים

שנבנה לאט לאט, ומתנפץ לי בפנים

(מילא בגוש, אבל הוא עכשיו ברסיסים)

אז מועדת על שלולית, והגרב נרטבה

ומשפט שסדק את המציאות המדומה.

ברוכים הבאים לקיום, ברוכים הבאים למציאות

מקווה להתעורר מהחלום לפני שיהפוך לסיוט.

המסכות נקרעו, אני עירומה על הבמה

ומשפט שסדק את המציאות המדומה.

אל תעזוב אותי פה, אולי תשאר?

(פתאום נורא התחשק לי לאלתר)

(מיד כשחשבתי, החלטתי לוותר)

ודי להתאהב בכל בחור חייכן שעובר על ידך.

הרי ברור לך מלכתחילה שהוא לא בשבילך.

ושהוא מחייך תמיד לזאת שלידך.

אני מרגישה את הנשימה שלך, כל כך קרוב- as clear as the sky is blue.

how can i stand here with you and not be moved by you?

לא רוצה להכלא למן מצב ביניים

[שמישהו יבוא ויחלץ אותי מהסוגריים.]

הדמעות עוד זולגות אבל הלב שלי רקוב.

במרחק נשיקה. dare you to move.