את הזכות לומר בשמי.
[כי לפעמים אין מילים שיביעו את מה שעובר בראשי.]
"קשיים בכושר הביטוי כי יותר מדי עיקר שמרת בתוכך
ויותר מדי תפל דיברת או נתת לעפרון לספר במקומך.
את מצליחה למצוא חן בעינייך רק כשאת שיכורה
והאמת שזה מתחיל להפחיד..
תפסיקי לשתות, תפסיקי לכתוב, תפסיקי להגיד
בכלכך הרבה מילים את מה שאת לא בטוחה שאליו את מתכוונת.
אם תלמדי להקשיב אולי תגלי במה את מתעניינת ובמה את מעניינת.
תנסי להזכר ברגעים בהם גילית הכי הרבה מעצמך, סיפרת בלי להשתפך.
תנסי להזכר ברגעים בהם שיתפת בלי לשקר
היית רק את בלי ההשוואות
רק היית.. בלי לבקר."
נעה נשיא.
אז אני מנסה בלי השוואות
להבין מה אני רוצה
וזה קשה לי כשכל החלומות
סובבים רק אותך
ואני נעטפת באושר סינטטי
שנותונות לי סיגריות ושכרון
והאמת היא שאין לי מושג
אם "אני אוהבת אותך" זה נכון.
דברים להספיק:
אני צריכה לעמוד על קרקע יציבה
לעמוד לבד. לדעת גם בלי "איתה"
לאהוב את עצמי בלי לבקר
לספר על עצמי גם בלי לשקר.
ללמוד לחיות "בלעדייך" ולחזור לדבר "איתך"
אבל לדעת לחיות גם "בלעדייכם"
(ולא לחזור הביתה בוכה)
לא לטבוע בחיים של אחרים-
לאהוב את עצמי גם כשאחרים לא אוהבים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
