כוכבים ופרברים

אבדתי ילד שהתעקש להתבגר,בכל מחיר.

אבדתי אותו במיטה גדולה מדי

בין חפיסות סיגריות ריקות מדי

בין בקבוקי ויסקי ויין חריפים מדי

ואני התחננתי לפני שישאר עוד מעט בגילו

עם העיניים הגדולות, שתמימות ילדותית

מהבהבת בהן

עם כל הסימנים של ילד על סף ההפיכה לגבר

ממשיך לדבוק בו הילד שבתוכו.

אבל הוא שכב,מהר. חשב שמשהו יברח לו

אם יחכה.

רציתי שישאר פיטר פן,ולו לחצי נצח בלבד

לא לנצח שלם.

אבל הוא רצה להתבגר.

זינק אל הזרועות המפתות של כל הדברים

שמחכים לילד גדול.

אבדתי אותו באותו לילה

אבדתי אותו במיטה גדולה מדי

במטה כל כך גדולה

גדולה כל כך

שמאד קל, במטה כזאת

להאבד.

הייתי רוצה לומר לכם שזה שלי, שפרי עטי הם המילים האלה שאני מתחברת אליהם מכאן ועוד סוף העולם, אבל הן לא. והאמת היא שאין לי למי לתת קרדיט בינתיים.

אבל התחשק לי לשתף. כי לפעמים אני נותנת את הזכות לחכמים ממני, לדבר בשמי.