כוכבים ופרברים

לי היו לבבות ופרחים על הלחיים

ולך היו מחשבות זדוניות במוח בהן אתה מפשיט אותי לאט לאט

ומנשק בכל הגוף

ואני בכלל רציתי לשמוע עוד שיר של ג'ניס ג'ופלין או סקוט מקנזי.

אתה אמרת "נעלה אליי לחדר לשמוע תקליטים?"

ואני אמרתי שאני רוצה לרקוד לנצח, בלי חדרים או תקליטים

רק מוזיקה שמתנגנת בתוך הראש.

סאן פראנסיסקו מעולם לא הייתה כל כך יפה וחופשיה

פגשתי שם אנשי פיטר-פן ואנשים ממסיבת התה של

עליסה בארץ הפלאות.

ב-1967 היה הרבה מאוד אהבה באוויר.

"זה נפלא" אמרתי, כי זה היה נפלא.

המוזיקה זרמה לי בורידים בזמן שעצמתי עיניים,

אתה גמרת בגניחה מחרישה ואני עצמתי עיניים ודמיינתי שאני שוב

בארץ לעולם לא, או בארץ הפלאות ורצתי בין אנשים,

מחלקת אהבה ונשיקות למי שרק ביקש, אהבה בזיל הזול.

הם קראו לזה זנות.

אני קראתי לזה מכירת אהבה.

(והם קראו לי שקרנית)