כוכבים ופרברים

"תסבירי לי שוב"

-לא רוצה.

"אבל זה כל כך חשוב."

-אז אני מנסה.

הגיטרה שלי זקוקה לכיוון, ואולי גם הראש

כי התרגלתי לבירות,

לוודקות,

ל ב כ ל ל לא לחשוש.

אז אתה שואל "איפה?"

ואני עונה "כאן"

ובין נשימות לנשיפות

אני שואפת ע ש ן .

ומה תגיד לי עכשיו, שאני יפה כשאני נשברת?

שאתה חושב שאתה מאוהב?

(ועל מה אני מדברת?)

אני אבכה, אבייב, רק חיפשתי למי

חיפשתי סן פרנסיסקו, "היי ג'וד"- משהו אמיתי.

זה מחליק לי כמו חול, נוזל מבין האצבעות

ואני ככה מאתמול, ריקה מרצונות.

ההקלדה הזאת זרה לי, אני לא יודעת מה קרה לי

והגלידה הזאת מרה לי אז מי לעזאזל

אני?

כשהגיטרה זקוקה לכיוון, והעט התייבש כבר מזמן

בלי תל אביב, בלי פלאפון ובלי עשן-

ריקה לחלוטין, בלי עבר, בלי עתיד

בליזמן.