כוכבים ופרברים

הנה הם עומדים, ילדי התצוגה

באים להציג במיוחד בשבילך

מדגמנים קולצקיית חורף, הנה דוגמני העונה

קטנה מפונקת, אמצעית, ואחד שיהיה טייס בצבא.

אפשר לעניין אותך בילדי התצוגה?

הם כמעט מושלמים מכל בחינה,

חוץ מהאמצעית שיש לה בעיות אכילה.

הקטנה מפונקת, אבל זה קל לפתור

והגדול נורא עסוק אז צריך לקבוע תור.

אבל חוץ מזה הם מחונכים היטב

גדלו בבית כמעט חם ואוהב.

יודעים לומר "בבקשה" ו"תודה"

כמעט מושלמים הם, ילדי התצוגה.

להשוויץ לחברה, איזה חינוך מצויין

אתה אב למופת שמבין את העניין

וברגע שנמאס, ותרצה לעבור

תוכל לשכוח ולא לרצות לזכור.

הרי יש את הטלפון, למה צריך להפגש?

הם כמעט מושלמים, אתה יכול לנחש.

ילדי התצוגה, מחכים רק לך.

כדי שתגיד שלא נוח, ותמשיך בדרכך.

["אני נעלבת בשמם. לא אכפת לי כשאתה לא יכול לראות אותם בגלל העבודה. אבל לא לראות אותם סתם כי לא נוח?!"]

מרחק נשימה, נשיקה- dare you to move.

אולי תחייך ולא תהיה כל כך עצוב?

הדמיון שלי פועל שעות נוספות, כך נודע

כי כשפקחתי עיניים ישבתי איתך

ואתה לא כאן, ואתה לא איתי

ושוב פעם חלמתי כי זה לא אמיתי.

זה שקר שנבנה כמו חומת לבנים

שנבנה לאט לאט, ומתנפץ לי בפנים

(מילא בגוש, אבל הוא עכשיו ברסיסים)

אז מועדת על שלולית, והגרב נרטבה

ומשפט שסדק את המציאות המדומה.

ברוכים הבאים לקיום, ברוכים הבאים למציאות

מקווה להתעורר מהחלום לפני שיהפוך לסיוט.

המסכות נקרעו, אני עירומה על הבמה

ומשפט שסדק את המציאות המדומה.

אל תעזוב אותי פה, אולי תשאר?

(פתאום נורא התחשק לי לאלתר)

(מיד כשחשבתי, החלטתי לוותר)

ודי להתאהב בכל בחור חייכן שעובר על ידך.

הרי ברור לך מלכתחילה שהוא לא בשבילך.

ושהוא מחייך תמיד לזאת שלידך.

אני מרגישה את הנשימה שלך, כל כך קרוב- as clear as the sky is blue.

how can i stand here with you and not be moved by you?

לא רוצה להכלא למן מצב ביניים

[שמישהו יבוא ויחלץ אותי מהסוגריים.]

הדמעות עוד זולגות אבל הלב שלי רקוב.

במרחק נשיקה. dare you to move.

שהלב יקפא ויתרוקן

אבל עכשיו כמו שאני יושבת

יש לי סיכוי להנצל....

אני חושבת.

לא לחשוב על זה. לא לחשוב עליו. לא לחשוב על זה שהוא בוודאי מאוכזב.

לא לחשוב על שלא נפגש יותר לעולם, לא לחשוב על שומדבר סתם.

לא לחשוב על פסח, כי זה יותר מדי רחוק. לא לקרוא מכתבים ישנים, הוא יותר מדי מתוק.

לא לשמור את השיר שאני רוצה, כי למען האמת הוא סתם יעשה לי רע.

איך אני יכולה לעמוד פה, ולא להתרגש ממך? האם יש משהו יותר טוב מהזמן שאני מבלה איתך?

לא ציפיתי שהפלאפון יצלצל.

[זה נחמד שכבר לא צריך להתנצל.]

נקווה שימשיך, ושהוא לא סתם יתעצל.