כוכבים ופרברים

עכשיו אני על הרכבת עם אוזניות באוזניים,

אחרי אחד הלילות הארוכים

ואני רואה את העיר מתרחקת ממני, כמו שקורה בכל פעם

ואני משחררת אותה.

הנחתי את הראש על הכתף של נטע והוא המשיך לברבר

ושי המשיך לשתוק

וגור המשיך לחשוב שהוא כל כך יודע לשחק את המשחק

כשהוא חייך אליי רציתי קצת לחבק אותו וקצת לתת לו איגרוף

ולוטוס, נו, היא הייתה מקסימה.

הסנדלים התנ"כיות קצת לחצו לי על הרגליים (קצת כמו המושב)

והקול של ת'ום יורק הידהד לי בראש (אבל זה פשוט ככה לאחרונה)

ועכשיו!

לעבודה.

ווהו.............

המקום הראשון שהשמש שורפת הוא תמיד ה

כתפיים.

אני משעינה את ראשי על הכתף שלו ואיכשהו הנשימות שלנו מסונכרנות כך ש

זה קצת כאילו שהראש שלי נוצר בדיוק בגודל של השקע בצוואר שלו.

ואף על פי שזו בעצם

עצם,

הכתף שלו מרופדת להפליא.

נעים לי.

אחרי אינספור הפעמים שאמרתי לאנשים ש

אני יכולה לבד,

הפעם אני צריכה שהוא יגן עליי

כי אני מפחדת מהחושך ומהשקט ומכל הרִיק הזה

שמאיים להתפרץ בכל פעם שאני לבד.

יש ריח של סחלבים בחדר, אבל לא חלילה כי מישהו קנה

אלא כי יש לי שמפו בניחוח הזה והוא מריח אותו

כשהוא חושב שאני לא שמה לב.

אבל אני

(כמו שהסברתי לאבא שלי אתמול)

מודעת עד כאב

להכל

וזה רק כי המוח שלי לא שותק לרגע

הוא לא שותק לרגע עד ש

הוא מנשק לי את המצח.

(ואז, מן הסתם, אני מתעוררת.)

after all the alchohol, the pretty words that devolve down
to slurs and drunken shouts
I don't think I'm ever gonna figure it out

תמידרציתי לכתוב פוסט שיכור כדי להסתכל בבוקר של אחרי כדי לצחוק והערב נראה כמו ערב הולם.

אזזזזזז

היתי היום בעבודה ועבדתי במשך תשע שעות כמו זונה ולא קיבלתי טיפ

וההורים של אמיר היו נורא חמודים והסיעו אותי עד פריקין קדימה למרות שהוא גר בצור יגאל

(אם זאת הייתה אמא שלי היא הייתה זורקת את אמיר בצומתרעננה בלי לחשוב פעמים)

והלכתי ברגללבית של נועה והתקלחתי במסיבה! באמת עשיתי את זה!

והפסנתרן היה והוא ללא ספק היה יותר יפה ממה שזכרתי,

קצת דומה למקאלי קאלקין ישראלי                ומקסים

ואני הייתי  שתויה מכדי להיות מקסימה

ואני בכלל לא מבינה איך משחקים את המשחק הטפשי והנחוץ הזה

אז הוא הלך בשלב מסוים של הערב אבל הפעם לא הטבעתי את עצמי ביגון  כמובדרך כלל.

דיברנו על הנשף ואמרתי שלא בא לי ללכת עם אף אחד כי זה הדבר הכי טפשי ודפוק שקרה לתיכון ולמה שאני אשלם מאה חמישים ש"ח מכיסי על ערב של אלכוהול זול והתמזמזויות זולות עוד יותר עם אנשים שבכלל לא מושכים אותי אפילו קצת, ולמה שאני אנסה למצוא איזה מישהו מהשכבה ללכת איתו כשאני בכל מקרה לא כזה לא יודעת.

ומה בכלל הקטע לעזאזל

והיה שם גם בחור בשם דור שבכיתה י' הלך איתי מלחמת אוכל ובכלל לא זכרתי

אבל כמה אנשים הציעו לי לבוא איתם למוזס בהרצליה ועוד הייתי הולכת איתם אם היה לי כסף

ואם תום כהן לא היה אומר שהוא רוצה להסיע אותי הביתה

(מה שהיה רעיון מוצלח)

ישנתי כל הדרך הביתה.

עכשיו אני מדברת עם הפסנתרן והוא באופן כל כך ברור יודע בדיוק איך לשחק את המשחק

אני כל כך לא יודעת כלום

לפעמים אני לא מבינה למה אני ככה

ואיך אני מקיפה את עצמי באנשים כלכך מיוחדים, ומה הם מחפשים בכלל אצלי

חניובלענברמיילוטוסביונאבשנאורזענבל מה אתם מחפשים אצלי בכלל

חיבוקים ונשיקות לכם בכל מקרה

תודה שאתם אוהבים אותי למרותש אני לא תמיד מוצלחת כמו שאתם

3>>