אין לי כבר יותר מידי מה לכתוב פה, הדברים המעניינים באמת מתרחשים מתחת לפני השטח או מאחורי דלתיים סגורות מה שכן אפשר אין לי טעם להרחיב.

יש לי מישהו כבר שלוש חודש,

אני בהכנה לקצונה אחרי שכבר הייתי משוכנעת שאני בחיים לא אצא,

אני עושה ספורט כבר חודש ומשהו(כדי לתת לעצמי סיכוי לקצונה),

אני לא מאוהבת, אני מאושרת

החדר שלי נקי והראש ומוטיבציה בעננים.

טוב לי, רק צריכה להיות מספיק חזקה בשביל לא ליפול בשלב הזה ולהיות קצינה.

כמו שחברה שלי אמרה יפה - "את תהי קב"ב (קצינה בלאי בלאי) ולא עוד המשפט - עד מתי"