יוצא לעוד דייט אחד נוסף. כבר שכחתי כמה היו, האמת שזה די מעייף.
אוסף אותה לתוך הרכב ונוסעים לשתות משהו ביחד.
מתיישבים בבית קפה בשדרות רוטשילד ומעבירים את הזמן.
הבית קפה כמעט ריק לגמרי ואנחנו יושבים על הבר.
"אז אתה גרוש כבר שנה" היא זורקת לי ככה את המשפט הזה לאוויר .
"כן" אני משיב וקולט איזה בלונדינית מהממת שיושבת בשולחן מאחוריה.
הבלונדינית מסתכלת עלי ואני מנסה לתפוס אותה בזווית העין.
"אני רואה אצלך הרבה עצב בעניים" , היא זורקת.
אני מרים גבות, "אני כבר פחות עצוב, אולי לפני שנה המשפט הזה היה נכון. היום זה כבר פחות ופחות.
לפעמים יש עדיין פלשים לאחור אבל זה יורד בתדירות עם השנים". אני משיב לה.
"עדיין העניים שלך אומרות שאתה עצוב". היא אומרת.
אני שוב פוזל לבלונדינית שיושבת שם והיא מסתכלת עליי. אולי הייתי צריך לעשות כאן איזה החלפה.
הבלונדינית ההיא ניראת לי זרה. שפתיים בשרניות, עניים כחולות וחולצה צמודה שמבליט חזה מדהים.
"אתה עדיין כועס עליה"? ,היא שואלת.
"אני מאמין שגלגל מסתובב לו כמה פעמים, עכשיו אני למטה, כבר שנה בערך, והיא למעלה". אני שותק לרגע לוקח עוד לגימה מהבירה ומסתכל על הדייט שלי.
היא לבושה בשיא האופנה, שיער קצר מסודר כאילו יצאה עכשיו מ"שוקי זיקרי" שפתון מרוח על השפתיים.
ניראת בסדר גמור הצרה היא שזאת שמאחורה ניראת הרבה יותר טוב.
"את יוצאת הרבה לדייטים?" , אני שואל.
"אצלי זה בתקופות". היא משיבה.
"אני רוצה לעזוב את העבודה לאיזה חודש וליסוע לחול ,הצרה שכרגע אין מי שיסע איתי".
"לאן את רוצה ליסוע?" אני שואל
"תאילנד, מתאים לך?" היא שואלת.
"סבבה" אני מסתכל על הגוף שלה, בתמונה שהיא שלחה לי ראיתי אותה בביקיני. גוף לא רע בכלל.
אני מהרהר לעצמי על כל הדייטים האלה. מה בעצם אני מחפש. תשובה אין לי ממש.
היום הגרושה יצרה קשר.היא מעבירה את הדירה ושאדאג לקחת את הפריט האחרון שנישאר בבית-המקרר.
היא עוברת לגור עם החבר החדש שלה.
שנה אחרי ניראה כאילו היא המשיכה את חייה ,ואני איפהשהו נשארתי מדשדש במקום או יוצא לעוד בליינד דייט שכניראה לא ייצא מימנו הרבה.
דיברנו כמה דקות בטלפון ואני תהיתי לעצמי לאן כל זה מוביל אותנו. האם החיים הם כמו גלגל שמסתובב לו ואני כרגע אי שם למטה והיא למעלה.
והאם זה יתהפך או ששנינו נוכל להיות למעלה....,לוגם עוד שלוק מהבירה ומסתכל על הבר ועל הבלונדינית שיושבת שם מאחורה וקולטת שאני לא ממש מרוכז בדייט ויותר מרוכז בה.