רגעים נדירים של חיוכים מפגרים ונדיבות עצלה,

שאפתנות מכאן עד למיטה.

שמחה מופרזת כי מי ידע

היא תמחק כל מה שלא נכנס למסגרת.

ומה שמתיישב איך לא? מיישרת.

כמו כל דבר, היא חייבת.

אושר שנמדד בקופסאות נעליים

וכתיבה ששוכבת במגירה מתפרקת.

היא אחת ששנים לא יודעת מתי היא אורזת

או הולכת וחוזרת

כמו תמיד, מפגרת.