וואו...אחרי 800 שנה אני שבה עם עדכון...או שלא...סתם כי משעמם...
כ"כ הרבה דברים השתנו ואני עצמי ממש השתנתי,יש לציין...
גיליתי עד כמה שהזכרון שלי הוא מוזר-יש אנשים ששנתיים לא דיברתי איתם ואני עדיין זוכרת אותם וחושבת עליהם כאילו התראנו אתמול...ומצד שני אני שוכחת מאנשים שהיו די קרובים אלי עד לא מזמן בערך...
אממ...בושה וחרפה...
אבל הכל בא מהלב, וכמה שמנסים לפעמים לשכנע את עצמינו שלא לזכור את הדברים הרעים,כשמאבדים שליטה לרגע הלב אומר לנו להתנקם ולפעמים אנחנו בכלל לא מודעים לזה!
בכל מקרה אני שמחה שהדברים הם כמו שהם,למדתי להעריך כל רגע ולדעת שלא הייתי מי שאני עכשיו בלי כל האנשים שפגשתי בדרך,גם הטובים וגם הלא ממש טובים...יש אנשים שתרמו לי המון ועכשיו הם אינם בחיים שלי,כי בחרתי להוציא אותם משם לטובת שני הצדדים...
ועכשיו אני מבינה שלפעמים התלמיד נהיה יותר מוצלח מהמורה שלו וזה מה שכיף בכל העניין.
ואני...לא מצטערת על שום דבר שעשיתי לאחרונה...וגם לא על זה שהמוניטין של ה"בעלת ערכים" שלי התפוצץ כמו בואה שמנפחים מהמסטיק. עדיין יש לי ערכים,פשוט הם הרבה יותר מורכבים ומסובכים ממה שנראה מצד-זה הכל...ואני אוהבת את עצמי החדשה!
חחחחח