הרבנית

כבר מאוחר, הוא אמר לעצמו, הגיע זמן לישון.

הוא כיבה את האורות בבית, והשאיר אור קטן כהרגלו במסדרון, ונכנס למיטה הריקה, מבעד לתריס הפתוח נשמעו רחשי הלילה של הרחוב.

מאוחר יותר, הוא לא ידע אם עדיין היה ער, או התעורר, שמע את דלת הכניסה נסגרת בשקט. היא התפשטה בשקט, ונכנסה למיטה בעדינות שלא להעיר אותו.

כמתוך שינה הוא הסתובב וחבק אותה, העביר את כפות ידיו על גבה חש את המתיחות שלא עזבה אותה כבר כמה שבועות, נשק לכתפה ולא אמר מילה. וכך נרדמו שניהם.

בבוקר עוד לפני שהתעורר היא כבר יצאה מהבית.

הכין לעצמו קפה ובהה בעיתון הבוקר. עד לא מזמן אלו היו הרגעים המשותפים שלהם, רגעים שחלקו בדממה, שעזרו לשניהם לעבור את היום.

הביט בלוח השנה. עוד שבועיים יום ההולדת שלה. לא יודע איך לחגוג לה. נזכר בלילה, בשרירים התפוסים, בחוסר היכולת שלה להירגע. אפילו בשנתה הייתה מוטרדת. הפרוייקט הזה בעבודה. היא נותנת את כל כולה. גם זה היה חלק ממה שאהב אצלה. המחוייבות האדירה. הנתינה העצומה. רצה להקל עליה ולא ידע איך.

אחר בעבודה, בהפסקת הקפה לפני ארוחת הצהריים, שמע את אחת הנשים מלחששת לחברתה ונזכר, שכן, אולי יש משהו שהוא יכול לעשות בכדי להקל עליה.

חזר למשרד, פשפש בניירותיו, מצא את שחיפש, חייג וקבע.

כמה ימים לפני המועד, התקשר אל הבוסית שלה ופשוט קבע עובדה. הוא יודע שזו תקופה לחוצה ואין אפשרות לקבל ימי חופש, אולם, כך אמר לה, אם ברצונה שהיא – יקירתו - תמשיך לספק את הסחורה, היא – המנכלית חייבת לשחרר אותה ולו ליום אחד. הוא אינו מבקש הרבה. רק את יום החופש הזה עבורה, ושלא תדע מראש, הוא מכין לה הפתעה.

בלילה שלפני, השאיר לה פתק. שחלילה לא תצא מהבית לפניו.

בבוקר, לאחר שבוע של גשמים וסערה, השמש הפציעה מבעד לעננים ושפכה אור על היום.

התחלה טובה הוא אמר לעצמו.

***

כשחזרתי מעוד יום לחוץ בעבודה, המתין לי פתק. אל תצאי מהבית לפני שאני מתעורר. כך כתב. לא יותר. עיקמתי את הפרצוף, מנסה לתכנן מחדש את יום העבודה שלי. הפרוייקט בהקמה, יש לנו לוח זמנים שהתחייבנו אליו, וכמו כל דבר, תמיד יש תקלות.

בבוקר כבר הייתי מוכנה ולבושה כשהוא קם. חייך אליי, ואמר- תחליפי בגדים, היום זה לא יום של חליפת עבודה. לא הבנתי את כוונתו.

"יום הולדת שמח", והגיש לי ורד אדום כדם בנשיקה.

וואלה, לא זכרתי את יום ההולדת של עצמי.

את בחופש היום, כבר דיברתי עם הבוסית שלך.

אבל, אבל....פרחו המילים מפי.

בלי אבל , אמר נחרצות, עיניו פתאום קשות כפלדה, הכנתי לך יום של פינוקים, התרכך.

ביני לבין עצמי, חשתי הקלה. ידעתי שאני על סף תשישות. החלפתי בגדים ויצאנו.

ארוחת בוקר בבית קפה קטן מול הים מחוץ לעיר, שקט, שלווה, אין כמעט אדם, בבוקר חורפי זה של אמצע השבוע. לאט לאט חשתי איך השלווה נמסכת בגופי. אני אוהבת את הים בחורף.

***

בזמן ארוחת הבוקר, הבטתי בפניה, חשתי איך המתיחות משתחררת ממנה, והיא נרגעת. לא שוחחנו הרבה, נתתי לרחש הגלים לחדור אליה. היא אוהבת את הים בחורף.

לאחר הארוחה, לקחתי אותה לשם, בית פרטי בשכונה שקטה.

תכנסי, אמרתי, מחכים לך כבר.

אתה לא בא? היא שאלה.

לא, זה היום שלך, אני אגיע יותר מאוחר.

הביטה בי לרגע כעומדת לשאול דבר מה, ואחר נמלכה בדעתה יצאה מהאוטו, ונכנסה אל הבית.

הבטתי עליה, ונסעתי, הייתי חייב. כל מה שרציתי היה לחבק ולאהוב אותה.

***

נכנסתי לבית הזה שהוא הצביע עליו. לבד? דווקא העדפתי להיות איתו, פתאום הבנתי כמה חסרתי אותו, להיות לידו, לשתוק איתו, לגעת בו.

הדלת נפתחה ואת פניי קיבלה אישה מטופחת. היא הייתה יפה, יופי ניצחי, שעולה מתוכה.

בוקר טוב היא אמרה ונתנה לי תיק בד.

הנה היכנסי למקלחת והחליפי לחלוק שכאן. אחר היכנסי לחדר הזה.

הבטתי סביבי, הבית היה צבוע לבן, ואף הריהוט רובו היה לבן, למעט נגיעות עדינות של צבע פה ושם. מוזיקת אווירה, או מה שאמור להקרא כך, נשמעה בשקט.

נכנסתי לחדר הקטן, התקלחתי ועטפתי עצמי בחלוק.

משם עברתי לחדר גדול יותר, מיטת עיסוי רחבה עמדה במרכזו.

שלום, הקבילה את פניי מישהי אחרת בחיוך, בואי, התפשטי, ושיכבי כאן. יש משהו ספציפי שהיית רוצה שנעשה?

כן, אמרתי, אם כבר אני כאן, אז באמת הכתפיים והגב העליון כואבים.

וגם הצוואר, אני מניחה, היא אמרה בחיוך.

הסרתי את החלוק ונשכבתי על מיטת העיסוי כשפניי למטה.

היא התחילה למרוח אותי בשמנים ריחניים ולהחליק את עורי.

שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת.

שלום, שמעתי קול גברי, אני המעסה שלך היום, הבנתי שהכתפיים והגב העליון שלך מעט תפוסים.

מממ....לא הייתה לי תשובה.

הוא המשיך למרוח בכפות ידיו את השמנים.

כפות ידיו היו חזקות, גדולות, ושידרו חום ואנרגיה לגופי.

***

אחרי שלושה סיבובים בשכונה, החניתי את הרכב. כבר לא יכולתי להמתין עוד.

נכנסתי אל הבית.

מישהי הקבילה את פניי, היא התחילה כבר, אמרה לי, הכנס להתקלח, ולבש את החלוק הזה.

לאחר המקלחת, יצאתי לחדר השני, הייתה שם כורסא גדולה שעליה התיישבתי.  

אההה, שמעתי אותה נאנחת.

הכאבתי לך, שאל קול גברי.

לא, אני מרגישה כמה הייתי מתוחה עד עכשיו.

כן, כולך תפוסה.

מבעד לחלון זכוכית גדול השקפתי עליה ועל המעסה שלה.

רק לראות את הגוף שלה, והגוף שלי נמלא בזרמים מעקצצים.

היא שוב נאנחה, אנחת תענוג כזו.

הצליל הזה שבקול שלה.

הגוף שלה נרגע. ראיתי את השרירים מתרפים.

המעסה שלה עבר לכפות הרגליים ולרגליים.

היא ריווחה את רגליה, מאפשרת לו לעבוד על השרירים הפנימיים שלה.

הוא החל מעסה את השוקיים ואחר את שרירי הירכיים. עובד מחוץ פנימה, בכל פעם מעט יותר במעלה הרגל, מעט יותר פנימה.

היא לא סירבה, כפי שתיכננתי ורציתי שיקרה.

***

הוא כבר לא עיסה את הירכיים החיצוניות, אלא עבד רק על החלק הפנימי שבין הרגליים, ככל שעלה יותר במעלה הרגל, כך פישקתי את רגליי יותר ויותר, להקל עליו.

הייתי רטובה לחלוטין, נוטפת את מיציי על המגבת הפרושה על מיטת העיסוי, אפילו לא ניסיתי להסתיר או להתאפק. כבר לא היה איכפת לי. הוא עשה את עבודתו נאמנה בשתיקה, אצבעותיו חפרו בתוכי, משחררות כל נקודה תפוסה ורגישה. ואני במקום זאת הפכתי כולי לנקודה אחת גדולה ורגישה. התפתלתי מהנאה תחת ידיו. רגליי פשוקות, וידיו מעסות ומשחררות את שריריי הכואבים.

חשתי את גופו נצמד אליי תוך כדי עבודה, חשתי את התגובה שלו מתרוממת ומתחככת בי, ועדיין שום דבר לא קרה.

הוא מעסה את רגליי בכל פעם מתקרב עוד קצת ועוד קצת ושומר מרחק נגיעה.

***

עמד לי, כפי שכבר הרבה זמן לא עמד לי ככה. הריחוק בעטייה של עבודתה הפריע לנו. נהניתי לראותה נהנית. אהבתי לראות אותה ככה. תמיד הייתה יפה בעיניי, ומאז שאני זוכר, נמשכתי אליה. אולם לראותה כך, משתחררת כך,שחרר בי מחסום כלשהו. אהבתי אותה עוד יותר ככה, אם אפשר.

החלוק שלי נפתח ואני השפלתי מבטי וראיתי שאני מלטף את עצמי בתגובה לגניחות ההנאה שלה.

הבחורה שקיבלה את פניי בכניסה, נכנסה והגישה לי כוס שתיה. הביטה בי וחייכה, הניחה את המגש על הריצפה, וכרעה מולי, פשקה שפתיה ובלשונה החלה מלקקת אותי, זה הטריף אותי.

מצד אחד אני רואה את אהובתי נהנית ממש ברקיע השביעי, ומצד שני, אני.

היא הכניסה את כולו לתוך פיה, ובמין תיזמון מדוייק, הוא שלח אצבעות אל תוך יקירתי. היא צועקת בהנאה מופתעת, אני מכיר את צעקות ההנאה שלה, וזה הוסיף לעוצמת ההנאה שלי עצמי.

הבחורה שבין רגליי הרכינה שוב את ראש מסורה לעבודתה, ראשו של המעסה מבצבץ בין רגליה של יפתי. מגניחותיה ידעתי שהיא על סף גמירה, בדיוק כפי שהייתי אני.

החלון בין שני החדרים נפתח, מיטת העיסוי הסתובבה, והיא הרימה את פניה, כך שעיניה נצמדו לשלי.

****

כולי שבויה באצבעותיו שידעו על איזה נקודות ללחוץ בתוכי, מתפתלת בהנאה ובעונג חושים, חשתי את המיטה נעה בסיבוב, הרמתי את פניי, וראיתי את האיש שלי, יושב מולי בחלוק רחצה מופשל, מישהי כורעת בין רגליו, ראשה עולה ויורד בלי הפסקה. זה הטריף אותי עוד יותר, אם אפשר היה, רק מההנאה שלו התחרמנתי עוד, מיציי זלגו מתוכי, הפטמות שלי נוקשות נמעכו אל המיטה, נהניתי לראותו מזיין לה את הפה, רציתי לראותו משפריץ, להביט בפניו בזמן הגמירה. רק המחשבה על כך קירבה אותי עוד אל השיא, זה והאצבעות המענגות.

ואז הרגשתי את הלשון שחדרה אל בין רגליי, השפתיים היונקות, השיניים הנושכות, אההההה....צעקתי בחמדה...

אההה...שמעתי אותו צועק בחזרה.