כמה חשוב היה לקום בבוקר ולהרגיש את הרוחות הנעימות של פראג. דרך רחובותיה המקסימים מצאנו את עצמינו על גשר קרל. גשר מלא פסלים שחלקם מגשימי משאלות (בייחוד פסלו של הנזיר שהקריב את עצמו על מנת לא לגלות את וידוי המלכה למלך הרשע) טיילנו בצד השני של העיר. הקטדרלות היפות והארמונות העתיקים של המוצודה של פראג היו משגעים. האם ניתן להעביר יופי כזה? מסופקני שכן. בין הארמונות השונים והקטדרלה עצומה של ויטוס הקדוש ראינו גם רחוב אומנים מזוחזר ומקסים שכלל גם מוזיאון של שריונות ונשקים מיימי הביניים. אפילו ירינו ברובה קשת. אחרי הירידה מהמצודה אכלנו ארוחה מופלאה והמשכנו ליעד הבא. את הערב בילינו מחוץ לפראג. מדובר בבר מסעדה שניראה כמו ימי הביניים, לבוש של מלצרים, נרות וקישוטים. הכל באווירה מדייבלית. והמופעים, מופעי אש ומוזיקה עתיקה. אינקייזיטורים וקרבות אבירים. הכל יצר לנו חוויה מקסימה של תקופה אחרת. הבנו כמה עצוב יהיה להיפרד מהעיר הזו.













































































































































































